ציון דרך: על משחקים, ציונים ומכירות

מידי פעם יוצא לו משחק חדש, וזוכה להצלחה היסטרית בביקורות שאף אחד לא צפה לה. Red Dead Redemption הוא אולי הדוגמא העדכנית האחרונה: המשחק שזכה בביקורות לציון ממוצע של 95 הגיע כהמשך מאוחר/יורש רוחני למשחק Red Dead Revolver שמלכתחילה לא היה להיט הסטרי בביקורות או במכירות. הוא פותח ע”י הסטודיו הפחות נחשב של Rockstar בסאן דייגו (כלומר לא האנשים מ-Rockstar North שאחראים לסדרת GTA הכל כך מצליחה) וסבל מזמן פיתוח ארוך של 6 שנים, כולל מכתבים זועמים מבנות זוג על תנאי העסקה בעייתיים, ואפילו שמועות והדלפות על קשיי פיתוח. חלק מהציטוטים טענו שהמשחק לעולם לא יצליח להחזיר את ההשקעה שלו במידה ובכלל יראה את אוויר העולם.

אבל המשחק בסופו של דבר כן ראה את אוויר העולם, וכשהוא עשה את זה הוא הגיע לשוק עם ביקורות נלהבות – והתוצאה כנראה בהתאם: את המכירות של המשחק הקודם בארה”ב (פחות ממיליון יחידות) הוא עבר כבר ביום ההשקה, ובחודש הראשון שלו בשוק כבר חצה את קו ה-5 מיליון עותקים. זהו כנראה המשחק המצליח ביותר של 2010 נכון להיום.

השאלה הגדולה היא האם האנקדוטה הזו על RDR היא בעצם רק בגדר אנקדוטה, או האם יש קשר אמיתי ומוהח בין ביקורות לבין מכירות של משחקים. ועל השאלה הזו ננסה לענות היום. למעשה, ניסיתי לענות עליה במחקר שעשיתי עוד בשנת 2008, אבל עכשיו זה זמן טוב מתמיד לפרסם את התוצאות:

שאלה שאולי צריכה להישאל קודם היא למי זה בכלל אכפת? האם זה צריך לעניין אותנו שמשחקים טובים אכן מוכרים טוב, או שאולי בכלל מדובר בתעשייה שבה המחזור וחליבת המותגים שולטים בשוק?

נתחיל בזה שלפחות את המפתחים, המפיקים ואנשי השיווק הנושא כנראה צריך לעניין: הם צריכים לשאול את עצמם האם כדאי להם להשקיע במשחק טוב (או לפחות כזה שנתפס כטוב לפי הביקורות), או האם כדאי להם לחפש נוסחה אחרת להצלחה. וכפי שזה נראה היום, יותר ויותר מפתחי משחקים מציבים את הביקורות שהמשחק יקבל בתור היעד המרכזי שלהם במהלך הפיתוח (נסו לדמיין את תעשיית הסרטים ההוליוודית מגיעה להחלטה שכזו).

וכנראה שהשאלה הזו רלוונטים גם לציבור הגיימרים עצמם: משחק חדש לקונסולה ולמחשב עולה היום 50$-60$ וסביר להניח שרוב האנשים ירצו לדעת מה הם קונים לפני שהם קונים אותו. יחד עם התנסות אישית בגירסאות Demo למשחקים ועם המלצות חברים, ביקורות של מבקרים מקצועיים הן אחד המקורות שאפשר לסמוך עליהם לפני שקונים משחק חדש.
למזלנו, זרימת המידע החופשית באינטרנט הגבילה את הנגישות למידע ואת הכמות שלו. אם בעבר אנשים היו סומכים על מבקר כזה או אחר שיקלע לטעם שלהם, היום לא מעט אנשים מעדיפים להסתמך על חכמת ההמונים: אתרים כמו GamesRanking ו-MetaCritic הם אתרים המשמשים כמעיין אגרגטורים של ביקורות משחקים (ובמקרה של Metacritic גם של סרטים, תוכניות טלוויזיה ומוזיקה), מרכזים מגוון גדול של ביקורות מקצועיות וביקורות גולשים ומשקללים אותן לממוצע סופי שניתן לכל משחק. האתרים האלו משמשים אינדיקציה טובה למי שמעדיף לסמוך על “חכמת ההמונים”, ולא רוצה להסתמך רק על מבקר בודד שכנראה לא תמיד יקלע לטעם שלו.

בתעשייה עצמה, ממוצע הMetacritic של משחק מסויים כבר הפך לסוג של תו איכות: פיטר מור שאחראי על חטיבת משחקי הספורט של EA מדרבן את העובדים שלו להוציא משחקים שישאפו לציון של 80 ומעלה (או 90 ומעלה במקרה של FIFA 10) ו-EA עצמה גאה מאד בציוני המשחקים שלה. יוצאת הדופן היא אולי הWii, שידועה בתור קונסולה עם קהל משתמשים קצת פחוד ממוקד ובה קשה יותר לנבא את ההצלחה של משחק על סמך הציונים שלו, כך שבמקרה של הWii פיטר דווקא לא שואף לציוני Metacritic גבוהים אלא יותר לביקורות מחמיאות באתרים כמו Amazon.
המפיצה THQ עלתה גם היא על הגל לאחרונה ומכוונת את המפתחות שלה לממוצע ציונים של 85 ומעלה במשחקי הCore שלה. ציוני הMetacritic הפכו למעשה לאחד מהיעדים המרכזיים של המפתחת, ובמקרים מסויימים מפיצות החלו לשקלל יחד עם עמידה בדדליין ומכירות גם את ציוני המשחק בחישובי תמלוגים ובבונוסים למפתחים.

אבל הגדילה לעשות כנראה חברת Bioware (בעצמה חברת בת של EA): החברה הוציאה בשנת 2007 את המשחק Mass Effect לקונסולת הXbox 360. המשחק הפכה להצלחה בביקורות, זכה לממוצע ציונים של 91 וקטף המון פרסים באותה השנה – משהו שלא פשוט להתעלות עליו.
כריסטינה נורמן שהיתה מעצבת המשחק הראשית של Mass Effect 2 הסבירה במסגרת הרצאה בכנס GDC 2010 (תחת הכותרת Where did my inventory go) בדיוק מה Bioware ניסתה לעשות כדי לשפר את משחק ההמשך: הצוות עבר על 96 ביקורות שונות למשחק מMetacritic, וביצע ניתוחים כמותיים ואיכותיים של כל אחת מהביקורות. הם פירקו את הביקורות לחלקים, ושיקללו את האזכורים השליליים והחיוביים של כל אחד ואחד מהחלקים והפיצ’רים השונים במשחק. מתוך הניתוח הזה המפתחים הבינו בדיוק מה המבקרים חושבים שעבד טוב במשחק הראשון, ומה צריך לשפר או לשנות לחלוטין.
התוצאה? Mass Effect 2 זכה לממוצע ציונים של 96, שיפור אפילו לעומת הממוצע המצויין של המשחק הראשון שבעצם מציב אותו בטופ של הטופ: הוא מדורג כיום בתור המשחק הכי טוב שיצא לקונסולה ב-2010, ואחד מהמשחקים הטובים שיצאו בכלל. בהתחשב בכל זה, אולי רצוי שמפתחים נוספים שמעוניינים להוציא משחקי המשך טובים יותר ישקלו את הטכניקה המעניינת של Bioware.

קשר מוכח?
את השאלה “האם ישנו קשר בין ציוני ביקורות למכירות בפועל?” הזדמן לי לבחון בסוף שנת 2008, בסמינר שעשיתי אצל פרופסור ינקו גולדנברג (מנחה נהדר ומרצה בחסד, אגב) באוניברסיטה העברית וככל הידוע לי היה בזמנו המחקר היחידי שבחן את הנושא (לפחות בכל הנוגע לשוק משחקי הוידאו).

נקודת המוצא שלי היתה כי יש קשר, אבל כל החוכמה היא להראות עד כמה הקשר חזק. בנוסף, זה גם לא טריוויאלי להניח שאכן יש קשר כאשר באים לבחון תחומים אחרים (ושוב נציין את תעשיית הסרטים שבה ייתכן והמצב שונה לחלוטין: למעט כמה יוצאי דופן, בקוב המקרים סרטי קיץ קופתיים שנקטלים בביקורות בדרך כלל מכניסים הרבה יותר מסרטי איכות אשר זוכים לשבחים מהמבקרים).

במסגרת המחקר בחנתי את הציונים של 130 משחקי Xbox 360 אשר נמכרו בחנויות בין השנים 2005 ו-2008 (כלומר ללא משחקים להורדה מXbox Live Marketplace). לחישוב הממוצע השתמשתי דווקא באתר Gamerankings ולא ב-Metacritics שהיום פופולאריו יותר מהסיבה הפשוטה שבזמנו היה נוח יותר לכרות נתונים ממאגר המידע של Gamerankings, אבל ההבדלים בין שני האתרים בלאו הכי זניחים ובדרך כלל מסתכמים בשברי אחוזים. משם הוצאתי רק משחקים שזכו ל-20 ביקורות לפחות, על מנת שהממוצע של כל משחק יכלול מדגם מספיק גדול של ביקורות.

מהצד השני אספתי מידע לגבי המכירות של כל אחד מאותם 130 כותרים. במסגרת המחקר התמקדתי בשוק הצפון אמריקאי בלבד בשל מספר סיבות: פערים תרבותיים בין עמים שונים, הפרשים בין תאריכי היציאה של משחקים בצפון אמריקה, אירופה ויפן (מה שהיה מסבך את איסוף הנתונים),  והביקורות עצמן שהגיעו מאתרים דוברים אנגלית ולכן סביר להניח שישפיעו בפועל בעיקר על דוברי אנגלית.
את נתוני המכירות של המשחקים כריתי מהאתר VGChartz שמשערך נתוני מכירות גלובליים בחלוקה לפי איזורים. הייתי כנראה מעדיף להסתמך לצורך המחקר על נתוני חברת המחקר NPD Group האמריקאית שנחשבים ל”רשמיים” יותר, אבל הנתונים האלו לצערי לא היו פתוחים במלואם לציבור כך שנאלצתי להסתמך על ההערכות של VGchartz. משם שלפתי את נתוני המכירות המצטברים של כל משחק ב-10 השבועות הראשונים מיציאתו לשוק והצבתי אל מול ציוני המשחק.

תוצאות מעניינות
אחרי הצבת כל הנתונים על גבי גרף ובדיקת יחס אסקפוננציאלי בין הציון לבין המכירות, ניתן היה לראות את התוצאה הבאה:

clip_image002

מי שמבין קצת בסטטסיטיקה יכול לשים לב ישר למתאם הR-בריבוע שעומד על 0.34. לטובת מי שלא מכיר את הערך ואין לו כח לקרוא בויקיפדיה: כשמנסים לבדוק את הקשר בין שני נתונים מחשבים פונקציה שמנסה “לקלוע” בצורה הכי מדוייקת לכל הנקודות שמפוזרות על הגרף. מתאם ה-R בריבוע עצמו הוא פשוט מתאם לפונקציה הזו שנע בין 1 למינוס 1, כאשר 1 מתאר קשר ישיר חיובי, –1 מתאר קשר שלילי ו-0 מתאר חוסר קשר מוחלט (כלומר סתם נקודות שמפוזרות על הגרף בלי קשר לפונקציה). המספר 0.34 בעצם אומר לנו שיש פה סוג של קשר חיובי בין ציוני ביקורות למכירות, גם אם לא קשר מוחלט. אפילו בלי להיכנס לנתונים אפשר למשל לראות מהגרף שמשחקים עם ציון של 90 ומעלה כמעט ותמיד מכרו מעל חצי מיליון עותקים, בעוד משחקים עם ציון 70 ומטה כמעט ולעולם לא עברו את קו החצי מיליון עותקים. ל-20 הנקודות האלו כנראה שיש השפעה ממשית.

מהסתכלות על מכלול הנתונים שהיו לי, שמתי לב למשהו אחד שהיה בעייתי בנוסחה הפשוטה שלי – גודל השוק: מאחר ואת המשחקים עצמם קונים אנשים שיש להם קונסולה, גודל השוק בעצם משתנה כל הזמן כי כל חודש מצטרפים עוד בעלי קונסולה לקהל רוכשים הפוטנציאלים ומהצד השני כל הזמן קטלוג המשחקים לקונסולה גדל. לנתון הזו יש למעשה שתי השפעות הפוכות, מאחר ומצד אחד למשחקים שיצאו בתחילת דרכה של הקונסולה לא היה בסיס משתמשים גדול למכור עבורו, אבל מצד שני לא היו משחקים רבים שיתחרו על כיסם של הלקוחות.
ניסיתי לקחת את הנתון הזה ולהכניס אותו לגרף, כך שהוא בעצם יציג את ציוני המשחקים אל מול האחוז מבעלי הקונסולה באותה התקופה שקנו את המשחק (במקום את ציוני המשחקים אל מול המכירות המוחלטות שלהם). בפועל הנתון הזה לא שינה הרבה לתוצאה הסופית ולערך ה-R בריבוע, אבל החלטתי לדבוק בו מאחר והוא משקלל יותר נתונים במשוואה.

אז אולי יש מדד יותר מוצלח מציוני ביקורות?
כמו שציינתי, הנתונים שקיבלנו מראים שיש קשר חיובי בין ציונים ומכירות, אבל לא קשר מוחלט. אפשר בגדול להניח שציון גבוה למשחק הוא תנאי הכרחי אבל לא תנאי בלעדי למכירות טובות, ושכנראה יש עוד גורמים בדרך.

מפה המשכתי לשאלה אחרת: אולי יש גורם אחר שמשפיע על המכירות יותר מציוני הביקורות עצמן? אולי זה השיווק של המשחק, או כמות ה”באזז” שהוא זוכה לה?
הדרך הכי מעניינת למדוד את השאלה הזו באמצעות הנתונים שכבר יש לי, היתה להסתכל על כמות הביקורות שלה זכה כל משחק. לא כל משחק זכה לאותה כמות של ביקורות, ולא כל אתר ביקורות מספיק לבקר את כל המשחקים שיצאו. לכן, סביר להניח שמשחק שזכה ליותר ביקורות הוא פשוט משחק שמלכתחילה צפוי היה להיות פופולארי יותר. היפותזה אפשרית נוספת היא שככל שמשחק זוכה לכיסוי נרחב יותר, כך יותר אנשים שומעים עליו ולכן אולי ישקלו לקנות אותו (גם אם הביקורת עצמה לא היתה טובה). מה שנקרא “No such thing as a bad publicity”.

כך שבמקום את ממוצע הביקורות, החלטתי להציב בגרף מצד אחד את כמות הביקורות שלה זכה כל משחק, כשבצד השני השני הצבתי את האחוז מבעלי הקונסולה שקנו את המשחק. התוצאה מעניינת: הפונקציה שנבחרה הציגה מתאם R-בריבוע של קצת יותר מ-0.5! זה בעצם אומר לנו שכמות הביקורות היא אינדיקציה לא רעה בכלל למכירות של משחק, ולמעשה יותר טובה מממוצע הביקורות עצמו.

ואם למעשה מצאנו שני מדדים שיש בינם לבין מכירות המשחק קורלציה חיובית, מה לגבי שילוב של שניהם ביחד? כדי לבדוק את זה שילבתי בין שני הנתונים שהיו לי: הצבתי מצד אחד את מכפלת ממוצע הביקורות בכמות הביקורות, ומהצד השני שוב הצבתי את האחוז מבעלי הקונסולה שקנו את המשחק. התוצאה היתה טובה אף יותר: מתאם R בריבוע של מעל 0.57, מה שכבר יכול לנבא לנו באופן מוצלח יחסית את פוטנציאל המכירות של כל משחק.

תופעות מעניינות
במהלך המחקר החלטתי לבדוק את המשחקים “הקיצוניים” ביותר – כאלו שהמכירות שלהם היו משמעותית פחות טובות או יותר טובות מהצפוי לפי הנוסחה (כלומר, בהתחשב בציונים שלהם). התוצאה היתה מעניינת:
הדבר הראשון ששמתי לב אליו, הוא שמתוך 10% המשחקים הכי מאכזבים כמחצית היו משחקי מרוצים. האם זה אומר שמשחקי מרוצים עם ביקורות טובות פשוט לא מוכרים טוב? או אולי הקהל על הXbox 360 לא חובב משחקי מרוצים? ואולי זו פשוט התחרות העזה בין משחקי מרוצים שרבים מהם מקבלים ציונים טובים? אין לי תשובות, רק השערות – אבל משחקי המרוצים הם בהחלט סוג של אנומליה מעניינית.
שני משחקים נוספים שמכרו הרבה פחות מהצפוי לפי הנוסחה הם Guitar Hero 2 ו-Rock Band. בהתחשב בכך שמדובר במשחקים שנמכרו בחבילה עם כלי נגינה ועלו פי כמה ממשחק טיפוסי, הביצועים האלו הגיוניים. למעשה, אולי לא הייתי צריך לכלול אותם במדגם מלכתחילה.
עוד שני משחקים שאיכזבו היו הOrange Box ו-Virtua Fighter 5 Online. בשני המקרים מדובר בגירסאות מחודשות ומשופרות למשחקים שיצאו בעבר לפלטפורמות אחרות כך שלמעשה לא מדובר במשחקים חדשים לחלוטין. זה לא דבר שטרחתי למדוד מעבר לכך, אבל הדבר הזה ככל הנראה מהווה אינדיקציה לכך שמשחקים שיוצאים לקונסולה מסויימת באיחור ככל הנראה יצליחו עליה פחות מהצפוי.

בצד השני של הרשימה הבחנתי בטרנד אחר: מתוך 10% המשחקים שהכי הפתיעו לטובה בביצועים שלהם בהתחשב בביקורות, יותר ממחצית היו משחקים שלמעשה מבוססים על מותגים (מה שנקרא, Tie In): בעיקר סרטים וסדרות טלוויזיה (Iron Man, Lost, Shrek), אבל גם כמה מבוססי ענפי ספורט שונים ודמויות מעולם הספורט.
בצעד נוסף החלטתי לבדוק בנפרד את הביצועים בהשוואה לציונים של משחקי הTie-Ins – כל אלו שמבוססים על מותגי ספורט, טלוויזיה, קולנוע וכדומה. התוצאה היתה מעניינית: ערך R בריבוע של 0.08, כלומר כזה שמראה קשר אפסי בין ציון הביקורת לבין ההצלחה במכירות. אפשר ככל הנראה לקבוע שבמקרה של משחקים מהסוג הזה, כנראה שלביקורות אין שום השפעה על המכירות.

עוד נתון מעניין על משחקי ה-Tie Ins הוא שהם גם זוכים לממוצע ביקורות נמוך במקצת ממשחקים אחרים (72.3 לעומת 74.3 למשחקים מבוססי מותג חדש), אבל מהצד השני דווקא משחקי המשך זוכים בממוצע ציונים טוב משמעותית ממשחקים חדשים (ממוצע של 81.3). הנתון הזה אולי סותר טענה רווחת לפיה משחקי המשך הם בדרך כלל כאלו שרק באים לחלוב משחק שהצליח, אבל ניתן להסביר אותו גם באופן אחר: כשמדובר במשחקים מבוססי מותג/IP חדש לחלוטין יש כאלו שמצליחים יותר ויש כאלו שמצליחים פחות, ומן הסתם משחקי המשך בדרך כלל יצאו רק לכאלו שהצליחו כך שהם בעצם מגיעים מעמדת פתיחה טובה יותר.

ואנקדוטה אחרונה מתייחסת למשחקי החגים: ההנחה הרווחת היא שרוב המשחקים “הגדולים” יוצאים בעונת החגים האמריקאית שמשתרעת על הרבעון האחרון של השנה (נובמבר-דצמבר), מאחר ואנשים נוטים להוציא יותר כסף בתקופה הזו (בעיקר בגלל חג ההודיה וחג המולד). אבל כשמסתכלים על הנתונים מסתבר שאולי עדיף למפיצות להוציא את המשחקים מחוץ לעונת החגים העמוסה: משחקים שיצאו ברבעון האחרון של השנה זכו לא רק לממוצע ציונים נמוך יותר (74.6 לעומת 80.1) אלא גם למכירות נמוכות יותר לכל משחק בהתאמה (330,000 עותקים בממוצע למשחק לעומת 475,000). לא הייתי ממהר לקבוע חד משמעית למה רואים את ההבדל הזה, אבל זוהי גם תופעה מעניינת.

ניקיונות אחרונים
בשורה התחתונה רציתי לראות כמה אוכל לשפר את היחס במידה ואזניח את המשחקים הבעייתיים יותר שהזכרתי קודם. ניקיתי מתוך הנתונים את משחקי המרוצים והספורט, משחקי הTie Ins, משחקים שנמכרים במחירים גבוהים יותר, ומשחקים שיצאו בעבר לפלטפורמות אחרות. נשארתי עם מסד נתונים שכלל פחות ממחצית מכמות המשחקים הראשונית: 58 משחקים.
הניקיון הזה אולי מזניח בצד חלק מהמשחקים, אבל במידה וזה עובד הוא יאפשר לקבל תוצאה טובה יותר עבור המשחקים האחרים. ואכן, בהצבה על הגרף הגעתי לתוצאה מרשימה, עם מקדם R-בריבוע של 0.68. המתאם הזה מראה שהנוסחה שהגעתי אליה מאפשרת להעריך בצורה טובה יחסית כמה עותקים משחק מסוים ימכור.

אני מניח שאם הייתי אוסף כיום עוד נתונים על משחקים מהשנה וחצי האחרונות, אולי כיום הייתי מגיע לנוסחה טובה אפילו יותר (או אולי בכלל למסקנה שהקשר שמצאתי היה מקרי וכיום הוא כבר לא כל כך תופס). ואם נחזור רק לRed Dead Redemption מתחילת הפוסט, הנוסחה שלי צופה לו באופן גס מכירות של בערך 2.1 מיליון עותקים ב-10 השבועות הראשונים (כיום הוא עומד על 1.6 מיליון יחידות אחרי כ-7 שבועות).
ברקרוספקטיבה, הייתי יכול בעצם לבדוק כמה טוב יכלה הנוסחה המקורית שלי לנבא את המכירות של המשחקים שיצאו בשנה וחצי שעברו מאז שהגעתי אליה,דבר שיכל להיות בקרה מצויינת. אבל איך אומרים אצלנו? אני את התואר שלי כבר עשיתי, ככה שאת זה נשאיר לאנשים משועממים אחרים לבדוק.

ההבדל הגדול בין קשר ובין נסיבתיות
במחקר שנערך לפני כמה שנים נתגלה שאנשים שעושים דיאטה הם שמנים מהממוצע. המסקנה המתבקשת? דיאטה היא דבר משמין.
ועכשיו ברצינות: סטטיסטיקה היא כלי מעניין, שברוב המקרים לא יודעים לעשות בו שימוש נכון (בדגש על התקשורת שקוראת לא נכון מחקרים ואז מפרסמת אותם). המחקר שעשיתי הראה שיש קשר בין ציוני ביקורות וכמות הביקורות לבין המכירות של משחק מסוים, אבל הוא לא הראה נסיבתיות. הוא בעצם לא מוכיח שביקורות טובות גורמות למשחק למכור יותר עותקים, ולמעשה השערה אחרת יכולה לטעון את ההיפך המוחלט: שמבקרים נוטים לתת ציונים גבוהים יותר למשחקים פופולאריים שמכרו בפועל טוב יותר.

כמובן שאת התאוריה ההפוכה ניתן להפריך בקלות יחסית, מהסיבה הפשוטה שבשוק משחקי הוידאו ביקורות למשחקים יוצאות כמעט תמיד לפני שהמשחק מגיע לשוק, מאחר ומבקרי משחקים מקבלים גירסאות בדיקה עוד לפני שהמשחק יוצא (ביקורת למשחק היא תהליך ארוך ומורכב יותר מביקורת קולנוע או ספר, בשל האורך הרב שמשחקים מסוימים יכולים לקחת). ברוב המקרים למבקרים אין דרך לדעת כמה טוב המשחק מכר לפני שהם נותנים לו ציון.

אבל הדבר לא סותר השערות אחרות שניתן להעלות: אולי בעצם רוב האנשים אוהבים להסתמך על המלצות של חברים לפני שהם קונים משחק ובכלל לא קוראים ביקורות, ומאחר ומשחקים טובים פשוט זוכים לביקורות טובות גם אצל המבקר המקצועי וגם אצל המשתמש הממוצע אז נראה שיש קשר בין השניים? כל הסבר מתקבל על הדעת (וגם כמה שלא) יכולים כנראה להסביר את התופעה שחקרתי, אבל הקשר עצמו קיים.

ואולי אנחנו פשוט מושפעים מהביקורות כשאנחנו בעצמנו באים לבקר משחק?
אולי לא הייתי מעלה את נושא המחקר שלי, אם לא התפרסם ממש לאחרונה מחקר פסיכולוגי מעניין ביותר של EEADR.  מחקר שמגיע למסקנות מעניינות על תופעת ציוני הביקורות וכיצד אנשים תופסים משחקים בפועל:
החוקרים לקחו קבוצה של 165 נבדקים וחילקו אותם לשלוש קבוצות שונות לפני שהנבדקים התחילו לשחק במשחק Plants VS Zombies. לקבוצה אחת הציגו רק ביקורות חיוביות על המשחק, לקבוצה שניה הציגו רק ביקורות שליליות על המשחק, ולקבוצה השלישית לא הציגו ביקורות כלל. לכל שחקן נתנו 20 דקות לשחק במשחק, ביקשו ממנו לדרג בעצמו את המשחק והציעו לו לרכוש אותו בתמורה ל-10$. התוצאה מעניינת:
האנשים בקבוצה שזכתה לראות רק ביקורות חיוביות נתנו בעצמם למשחק ציון ממוצע של 85, בעוד האנשים שבקבוצה שזכתה לראות רק ביקורות שליליות נתנו למשחק ציון ממוצע של 71! הפרש של 14 נקודות בציון. קבוצת הביקורת שלא זכתה לראות אף ביקורת ניצבה באמצע עם ציון ממוצע של 79.
בנוסף, בקבוצה שזכתה לראות רק ביקורות חיוביות היתה היענות גדולה פי 2 לרכישת המשחק בהשוואה לקבוצה שראתה רק ביקורות שליליות, והיענות גדולה ב-85% לרכישת המשחק בהשוואה לקבוצת הביקורת.

תוצאות המחקר הזה מעניינות (ואולי אפילו מצחיקות) כשבאים לדבר על רציונליות הצרכן ועל הפסיכולוגיה שמאחורי הרכישה. אבל מעבר לכך, הן עושות את העבודה שלא עשיתי: לא רק שהן מהוות סוג של אישור לקשר בין ביקורות ובין מכירות שמצאתי, אלא יותר מכך – הן מראות שלביקורות יש השפעה ישירה על תפיסת האיכות של המשחק אצל הקורא ועל הנטייה לקנות אותו. כך שאם אתם כבר באים לפתח משחק, רצוי לזכור שמשחק שיזכה לביקורות טובות כנראה יצליח טוב יותר במכירות (ורצוי לזכור גם לא לפתח משחקי מרוצים לXbox 360, כפי שאולי יעידו Blur ו-Split/Second שיצאו ממש לאחרונה, הצליחו בביקורות, אבל סבלו ממכירות נמוכות ביותר)

ניצחון למדע? אולי. אבל עכשיו אני רק מצטער שאני לא חשבתי בזמנו על כיוון כזה למחקר: זה יכל להיות התירוץ המושלם לקנות משחקים מתקציבי המחקר של האוניברסיטה.

About swym