יותר. מידי. משחקים. כמה מילים אחרונות באמת על E3

עדכון: כדי להקל קצת על החיים הפוסט יפוצל לשניים. את החלק השני שמתייחס לSteam אפשר לקרוא כאן.

הפוסט הזה הולך להתייחס לתערוכת E3 בכמה מילים אחרונות: על מנת היתר של המשחקים שהיא סיפקה בדגש על עומס משחקי היריות שלא בטוח איך כולם יצליחו להתחרות, ועל התמונה המעוותת שלה שמצטיירת משום מה מאתרי המשחקים הישראלים.

תמונת מצב
הסיכום הישראלי של E3 התחיל מכתבה של אילן גלר עורך גיימר, שציין ש”אם E3 אמורה להיות אירוע הגיימינג הגדול של השנה – וככה היא נראית – הרי שהתעשייה הזו הולכת לעזאזל” וש”חברות המשחקים מתקשות למלא את האולמות בתוכן הולם” (והוסיף למדורה השוואה חסרת כל היגיון לטקס האוסקר). אז הוא הסביר שהסיבה לשיעמום היחסי הוא שתעשיית המשחקים פשוט גדולה מידי על תערוכה אחת, כי היא גדלה והתרחבה והיום הגיימרים פשוט לא מבינים את מעמדם המשתנה בתעשייה.

בתגובות לכתבה עצמה כתב דורון ניר (עורך Vgames לשעבר) ש”השעמום מהתערוכה”, משהו שעליו כנראה שניהם מסכימים, מספר סיפור אחר: סיפור לפיו חברות המשחקים לא יודעות מאיפה תבוא הצמיחה הבאה ולכן הן מעדיפות לחקות את נינטנדו ולקוות שפייסבוק לא תגנוב להם משתמשים. יותר מזה, הוא טען באופן תמוה שפייסבוק היא “הסיפור האמיתי של תעשיית המשחקים השנה, ומשום מה אף אחד ב-E3 לא הציג משהו מעניין שקשור אליו”, ש”כל חברות ההפצה קיצצו השנה במשחקים שלהן”, ו”שאין אפילו כותר מקורי אחד שמסתמן כהגנבה”. את הדעה של דורון ניר על היעדרות פייסבוק וחוסר החדשנות ב-E3 ניתן היה גם לשמוע בסרטון הוידאו שהוקדש לכך בגראג’ גיקס (ואליו הצטרף שם גולדי, כששניהם טוענים שלא הוצגו חידושים או IP חדשים בתערוכה).

למסיבה הצטרפו איתמר וניר באתר המשחקיה, בפוסט תחת הכותרת “הדאגה מאחורי המצגות של E3 – 2010”. גם כאן השלימו עם ההסכמה הכללית לפיה מדובר היה בתערוכה משעממת למדי שלמעשה לא הציגה שום חידוש. עוד צוין שם כי עצם חוסר ההכרזה על קונסולות סלוניות חדשות 4 וחצי שנים לאחר יציאת הדור הקודם הוא תולדה של המשבר האחרון (למרות הצהרות של בכירים במיקרוסופט וסוני כבר לפני שנים שהן מכוונות למחזור חיים ארוך יותר בדור הנוכחי, ככה שלא היינו אמורים לצפות לקונסולה חדשה כבר עכשיו).

וכאן בתגובות הצטרף יובל בירב (העורך הנוכחי של Vgames), שגם הוא מיהר להסכים עם דורון ניר על כך שהפיל הלבן בחדר עליו לא דיברו בE3 הוא פייסבוק. יובל הוסיף בעצמו כשטען שמדובר בסיכון לתעשיה, מאחר שתהליך המעבר משחקני קזואל לגיימרים הוא לא ברור מאליו ולא חד כיווני (כלומר, ישנם בצד השני גיימרים שמזדקנים ומגלים שמשחקים זה תחביב תובעני מידי עבורם). יובל לא מיהר לציין בעצמו האם היתה תערוכה משעממת, אבל מסיקור מסיבות העיתונאים שלו ניכר שהוא לא מתנגד להסכמה הכללית.

מה נסגר איתכם?
אחרי כל התגובות האלו, אני לא בטוח שאני והאנשים האחרים שהזכרתי כאן בכלל ראינו את אותה התערוכה. מכל מה שיצא לי לקרוא עד עכשיו אני מקבל את הרושם הכללי שכולם פשוט צפו במשהו כמו 3-4 מסיבות העיתונאים בתערוכה – וזהו. לא שמעתי מאף אחד אזכור (אפילו לשלילה) למשחק שהוצג מחוץ למסיבות העיתונאים, ולא ברור לי אם מישהו מהם בכלל ציפה למשחק כלשהו שיוצג בתערוכה והתאכזב מהיעדרותו.

אז רק כדי לעשות כאן קצת סדר: תעשיית המשחקים היא אכן תעשייה שכבר גדולה על E3, אבל E3 הוא לא טקס אוסקר שמחלק פרסים לסרטים שכבר הוצגו אלא עדיין משהו שיותר קרוב לפסטיבל קאן או סאנדנס שחושף לראשונה סרטים חדשים. וכמו בכל תעשייה שבה יש מגוון פסטיבלים (ובתעשיית המשחקים מלבד E3 יש את PAX, TGS, Gamescon, GDC ועוד) אין סיבה שהכל יתרכז לE3 – ופה אני מסכים בהחלט עם אילן גלר. אבל איך בדיוק כל האנשים כאן הצליחו לפספס את כל החידושים והמשחקים שכן הוצגו בתערוכה כאילו היו אוויר?

אם נסתכל רק על חידושי חומרה ועל היכולת להביא קהלים חדשים לעולם הגיימינג אז כן ראינו כאן מספר דברים חדשים: מיקרוסופט, מלבד גרסה מוקטנת לקונסולה שמה דגש גדול (אפילו גדול מידי) על הקינקט – ממשק נטול שלט לחלוטין שאולי ידחוף לקונסולה אנשים שמעולם לא חשבו לשחק. סוני בתורה מנסה להביא את בשורת התלת מימד לעולם המשחקים, ואחרי שראינו את אווטאר מוציא לקולנוע מיליוני אנשים שמעולם לא היו הולכים לסרט מדע בדיוני עם חייזרים כחולים אי אפשר להגיד שלצירוף המילים “תלת-מימד” אין פוטנציאל משיכה ענק. שלא נדבר על נינטנדו, שחשפה יורשת חדשה לקונסולה הניידת המצליחה בעולם וגם פה מכבב התלת מימד – כזה שבכלל לא מצריך משקפיים. כל זה לפני שבכלל דיברנו על חידושים והדגמות מצד שחקניות קטנות יותר (כמו מכשיר הOnlive המפוקפק שיאפשר Games on demand ללא צורך במחשב חזק או קונסולה בבית).

אז אני שואל: תלת מימד זה לא חידוש? מה עם תלת מימד ללא משקפיים? ומה עם שליטה ללא שלט? או משחק ללא קונסולה? אם כל הדברים האלו לא מצטיירים אצל כל האנשים האלו כחידוש, מעניין אותי לדעת מה כן מצטייר אצלם כחידוש. משחק חדש של זינגה אולי?

מאוכזבי הפייסבוק ומאוכזבי הNext-Gen
לי זה נראה כאילו מצד אחד ישנם אנשים שהתאכזבו מתערוכת המשחקים כי היא לא “הכירה” בפייסבוק. אבל השאלה הגדולה היא למה בכלל שמשחקי פייסבוק יגיעו לתערוכה כמו E3? בשביל דוכן בE3 צריך לשלם, ובמקרה של הרוב המוחלט של משחקי הפייסבוק מדובר במשחקים שמפותחים בתקציבים מזעריים ולא מתעסקים בכלל בשיווק מסורתי אלא פונים לקהל היעד שלהם ישירות דרך השירות עצמו. תערוכה כמו E3 גדולה על רוב המשחקים האלו בכמה מספרים.

מעבר לכך, נראה לי שיש אנשים שעושים מממשחקי הפייסבוק קצת יותר מהטרנד שהם באמת, תוך הצמדות לנתונים חלקיים. זו הרי לא חוכמה להשוות שחקנית בודדת ויוצאת דופן כמו Zynga (עם ההצלחה המטאורית של Farmville) למפתחת המשחקים הממוצעת לקונסולות שמצליחה פחות ממנה.
Farmville הוא היוצא מן הכלל בדיוק כמו שCall of Duty הוא היוצא מן הכלל. ועם כל הכבוד לזינגה ולהכנסות שלה מMicrotransactions, כשמשחק בסדרת Call of Duty מייצר יותר ממיליארד דולר, וכשחבילת הרחבה שלו עם כמה מפות למולטיפלייר (שכנראה הושקע בה פחות זמן מאשר בכל משחק של זינגה) מוכרת ב-100 מיליון דולר תוך שבוע – זה אמור להכניס קצת לפרופורציות את משחקי הפייסבוק. פייסבוק זה אמנם טרנד “חם”, אבל סופם של טרנדים להתחלף בטרנדים אחרים או פשוט להשתלב בתעשייה כחלק לגיטימי ממנה (ובלאו הכי פייסבוק כיום לא לוקח נתח מעוגת המשחקים, אלא רק מגדיל אותה – וזה דבר חיובי).

ומהצד השני, זה נדמה לי כאילו המחנה האחר של המאוכזבים הגיע מכיוון אלו שציפו לראות הכרזות חומרה משמעותיות בדמות קונסולות חדשו שיציגו לנו את “הדור הבא”. פה אני חייב דווקא לא להסכים: ריצה מתמדת לטכנולוגיה הבאה זה אמנם דבר מבורך, אבל התקדמות מהירה מידי כמו שהיתה לנו בדור הקודם זה לא דבר בריא שממש לא מעיד על תעשייה תקינה.
הדור הקודם התחיל עם הDreamcast של סגה בשנת 1999 והסתיים עם הגעת הXbox 360 בשנת 2005 שבישרה את הדור הנוכחי. במהלך הדור הזה סגה הספיקה כמעט לפשוט את הרגל ולצאת מעסקי החומרה, מיקרוסופט ונינטנדו ירקו כסף והפסידו לא מעט, ורק סוני חייכה כל הדרך אל הבנק עם הPS2. המירוץ המטורף הזה בין היתר גרם לנינטנדו לשנות לגמרי מסלול עם הWii בדור הזה ולהלביש חידושים ורעיונות אחרים על קונסולה שלמעשה מבוססת על טכנולוגיה מיושנת מהדור הקודם, ואם למיקרוסופט לא היו כיסים כל כך עמוקים כנראה שבדור הזה היינו רואים קונסולה אחת פחות.

אני באופן אישי לא מרגיש צורך מסויים לראות דור חדש של קונסולות כבר עכשיו. לדור הנוכחי של הקונסולות יש יתרון עצום על הדור הקודם בזכות קישוריות לאינטרנט והיכולות לעדכן ולחדש את הקונסולה באמצעות תוכנה, ולא רק באמצעות חומרה.
דור הקונסולות הנוכחי הוא עסק בריא לכל שלושת החברות שסוף סוף רואות כולן רווחיות. נינטנדו אמנם מובילה את המירוץ ובפער גדול, אבל עוד לפני שהוא הסתיים שמיקרוסופט וסוני עצמן עומדות כל אחת על בסיס משתמשים של קרוב ל-40 מיליון איש והכנסות יציבות – משהו שפשוט לא קרה בדורות הקודמים של הקונסולות.
אז בתור אחד שכבר מושקע בדור הנוכחי של הקונסולות הייתי רוצה לראות אותו מתרחב במקום לראות מירוץ חימוש חדש שיצריך ממני הוצאה כספית משמעותית נוספת. אני בהחלט מעדיף לראות את המפתחים מוציאים יותר ויותר מהחומרה הנוכחית (מה שנראה שהם אכן עושים, ויעידו על כך משחקים כמו Crysis 2 ו-Rage שראינו בE3), ככה שלפחות בהיבט הזה הדבר האחרון שאני יכול להגיד הוא שהתערוכה היתה אכזבה.

והמשחקים. מה עם המשחקים?
כמו שציינתי קודם, בין כל המאוכזבים לא שמעתי אף אחד שמדבר על המשחקים שהוצגו או לא הוצגו בתערוכה (אפילו לא על ההיעדרות של Half Life). אמנם נשמעו פה ושם קולות שטענו שלא ראינו IP חדש ושכל התצוגה היתה של משחקים קיימים עם ספרות חדשות, רק שפה מעניין אותי לדעת האם הקולות האלו התחברו בצד השני לעיניים שצפו במשחקים כמו Limbo, Hydrophobia, Dust, Project Kingdoms, Rage, Bulletstorm, Child of Eden, Brink, Rez, Lost in Shadow, Joruney, Neverdead, Rage, Vanquish, R.U.S.E, Enslaved, El Shaddai, Deathspank, Shank והמון המון משחקים אחרים שלא ברור לי איך אנשים מצליחים להתעלם מהם בצורה כל כך מופגנת כשהם משתמשים בטיעון ה”משחקים ממוחזרים”. רק ברשימה המאד מאד חלקית ולא מייצגת הזו יש מספיק משחקים חדשים לחלוטין בזאנרים שונים שאמורים להספיק לשנה שלמה (בהנחה כמובן שכולם יצדיקו קנייה).

אז אולי הנקודה שיובל בירב, לפיה ישנם בצד השני של התעשייה גיימרים “לשעבר” שעכשיו כבר אין להם זמן למשחקים תובעניים, היתה נכונה ודווקא האנשים שהזכרתי הם הסממן שלה? אולי כל מי שהתלונן על השעמום מהתערוכה הזו פשוט מתעלם מהמשחקים האלו כי כל מה שמעניין אותו עכשיו זה כבר לא המשחקים עצמם, אלא טרנדים בפייסבוק והכרזות על חומרה וגאדג’טים אחרים? האם הפכנו לאנשים שמתעסקים בעיקר בתעשיית המשחקים במקום להתלהב מהמשחקים עצמם? אני מקווה שזה לא באמת המצב, ולפחות כשאני סיימתי לסכם את התערוכה הזו, יצאתי ממנה עם מחשבה אחת: "מתי בדיוק יהיה לי זמן לשחק בכל המשחקים האלו?”

Shooter Overload
אם כבר טרנדים, היו כמה טרנדים מעניינים שראינו בתערוכה: למרות כל התלת מימד שדובר עליו מצד אחד, היתה תחושת רטרו מאד חזקה בזכות המון פלטפורמרים דו מימדיים מהצד השני. בנוסף, ראינו דגש מאד חזק על משחקי קזואל ונפנופי ידיים מצד אחד, אבל מהצד השני דווקא הטרנד של משחקי המוזיקה ונפנופי חתיכות הפלסטיק מהשנה שעברה דעך כמעט לחלוטין.

והרבה מאד משחקי יריות: חלקם משחקי יריות בגוף ראשון (Medal of Honor), חלק משחקי יריות בגוף שלישי (Gears of War 3), חלקם משחקי יריות דו מימדיים (Axiom Overdrive) וחלקם יציעו תלת מימד חדשני (Killzone 2), חלקם משחקי יריות היברידיים שמשלבים אלמנטים של משחקי הרפתקאות (Metroid: Other M), תפקידים (Fallout: New Vegas), אסטרטגיה (X-Com), פלטפורמה (Crackdown 2) וחלל (Halo Reach), חלקם משחקים לשחקן יחיד (Vanquish), חלקם משחקים למולטיפלייר (Brink) וחלקם משחקים המוניים (APB), חלקם עתידניים (Ghost Recon: Future Soldier), חלקם היסטוריים (Mafia 2), וחלקם מודרניים (Kane & Lynch 2), חלקם מתרחשים בג’ונגלים (Call of Duty: Black Ops) בג’ונגלים מבטון (Crysis 2), על גבי חללית (Dead Space 2) או במחילות תת קרקעיות צרות בכוכב מרוחק (Red Faction Armageddon).

למי שלא חובב בכלל משחקי יריות מכל סוג ותת זאנר זה לא צריך לשנות (ונראה שגם בלי המשחקים האלו יש מספיק דברים לצפות להם). אבל לכל מי שכן חובב את הזאנר יש פשוט יותר מידי משחקים לצפות להם הזאנר, וגם זה אחרי ששנת 2010 התחילה עם כמות לא קטנה של משחקי יריות ראויים (ואפילו לא נתחיל למנות אותם). מה עושים במצב כזה? מקווים שנמצא איזה דרך לנווט בין כל הדברים האלו למשחקים הבאמת מעניינים, ושצפיפות היתר הזו לא תגרום לעוד איזשהי בועה והמון מפיצות מאוכזבות שמתחרות על אותה הנישה ומגלות פתאום שהן נרמסו בגלל התחרות (ולמזלנו עד היום זה עדיין לא קרה, למרות שהזאנר הוא כנראה הזאנר הפופולארי ביותר כבר לא מעט שנים). חשבתי בהתחלה לארגן אחרי E3 איזו טבלת זרימה עם שאלות פשוטות שתעזור למתקשים לבחור את המשחק שהם צריכים לצפות לו על סמך הקריטריונים שלהם, אבל מהר מאד העסק הפך לכל כך מסובך ומורכב שהלכתי לאיבוד בעצמי.

אבל בסופו של דבר זה גם ככה לא משנה, כי עכשיו באו Valve עם שורת המבצעים בSteam וניפצו לכולם את תוכניות החיסכון שלהם לשנה הקרובה. ועל זה בפוסט הבא

About swym