גם כאן תמצאו פוסט על SC2

By
swym
– Posted on 31 ביולי 2010Posted in: ביזנס, טריילרים, כללי, פסיכולוגיה, שופינג, תקשורת

הגיימספירה הישראלית רעשה וגעשה סביב משחק שהגיע אף לכותרות בתקשורת הממוסדת והכלכלית: Ynet, TheMarker, וואלה, NRG, כלכליסט הצטרפו לאתרי ובלוגי גיימינג כמו גיימר, ויגיימס,  games.co.il, גיימר דאדי, גיימפאד ואחרים לסיקור של משחק ושל כל הרעש שמסביב לו (בישראל היום כנראה שלא כתבו כלום). אבל את הדיון הכי מעניין (לפחות במדד התגובות) כנראה העלה עידן מגיימפאד בפוסט על קניית משחקים בשיגור – מה שגרר מלבד תגובות מרובות לפוסט גם פוסטים נוספים במשחקיה (חוסר האונים של משחקני המחשב) ובגיימפאד עצמו (ההבדל בין 12 שנים ל-12 שנים ויום).

ככה שאני מרגיש מחויב להצטרף לחגיגה עם כמה מילים על SC2 ועל הדיון שהמשחק עורר. אז רק בשביל להוציא את זה מהמערכת, נתחיל במשפט קצר לגבי הדעה האישית שלי (ושלי בלבד): SC2 הוא המשחק הטוב ביותר שיצא.

ובעבור מי שעדיין לא מזהה את התמונה, כשאני כותב SC2 אני מתכוון ל-Star Control 2. משחק משנת 1992 שמבחינתי הוא עדיין המשחק הטוב ביותר שיצא לי לשחק בו. למרות שמדובר בדינוזאור במונחי גיימינג הוא עומד גם היום במבחן הזמן (ומי שלא מאמין יכול לבדוק בעצמו את המשחק תחת השם The Ur Quan Masters, שהוא למעשה גרסת קוד פתוח חינמית של המשחק באדיבות המפתחים שלו).

אז מעבר לטוויסט המפתיע שהבאתי כאן, יכולתי כנראה להמשיך עם גאגים מתמשכים על קיצורי משחקים, ולהתחיל למנות את המשחקים שנופלים תחת הקיצור האולטימטיבי SC2 תוך העברת ביקורת לגבי כמה מהם נצמדו לנוסחה של המשחק המקורי וכמה מהם באמת חידשו משהו: מלבד Star Control 2 אפשר להכניס לרשימה הזו גם את SimCity 2000, Soul Calibur 2, ו-Splinter Cell 2, להגיע לשנת 2010 ולספר על משחק הRTS המצופה Supreme Commander 2 (שעליו אין לי עדיין מה להגיד. רק התחלתי את הטוטוריאל שלו לאחרונה) ואז לקנח בתקווה לראות בעתיד הקרוב את SC2 – ההמשך המצופה למשחק Shadow Complex כמובן. אולי אפילו הייתי מספר בגעגועים על Strike Commander העתיק שלא זכה מעולם להמשך ראוי.
כך שאמנם מדובר פה באנקדוטה, אבל זה די מפתיע לגלות שבמקרה של כל הקיצורים האלו מדובר בהמשכים למשחקים מאד מאד מצופים, כאשר המקוריים נחשבו ברובם למשחקים מצויינים ומהמובילים בזאנר. מסקנה: אם אתם רוצים לעשות משחק מצליח, תתחילו מלחפש שם שיסתדר טוב עם ראשי התיבות SC.

אבל כשזה מגיע למשחק שכנראה רוב האנשים שמצפים לקרוא כאן כנראה לא אוכל לעזור. לצערי לא הייתי שותף לחגיגה הגדולה של Starcraft 2, אבל מעבר ליחסי ציבור שאני יכול לנסות לעשות לStar Control 2 העתיק, אני בהחלט יכול גם לנצל את כל הסיפור שרץ סביבו בשביל להתפרץ לדיון שמסביב לקניית משחק בהשקה שלו: האם שווה לשים סכום לא צנוע של 60$ על משחק שעוד לא יצא לך לקרוא ביקורות עליו או להתנסות בו בעצמך, רק על מנת שתוכל לשחק בו ביום שבו הוא יוצא?

כי מצד אחד ישנו כמובן קול "ההיגיון" ששואל אותך למה שלא תוכל לחכות עוד יום – במיוחד אחרי שחיכית כל כך הרבה השנים. הקול גם שואל האם לא עדיף לבדוק קודם האם המשחק הזה אכן זוכה להמלצות טובות מחברים או מבקרים. ואז הקול מזכיר את העובדה שידועה לכולם: מחיר של משחקים הוא משהו שנוטה ליפול מהר מאד, אז למה לא לחכות קצת וגם לחסוך לא מעט כסף?

ומהצד השני כמובן ישנו הדחף האימולסיבי לקנות את המשחק, משלל סיבות שונות: גם כי – כן לעזאזל – חיכיתי 10 שנים ועכשיו אני לא חייב לחכות יותר אז תעזבו אותי בשקט. גם כי אתה רוצה לשחק במשחק לפני שמישהו אחר מספיק לספיילר לך דברים ממנו בטעות או בכוונה. וגם כי זה יאפשר לך להיות חלק מקבוצה, מאלו שמדברים אחר כך על עלילת המשחק והטוויסטים שקורים במהלכה, או על כל מיני טקטיקות מעניינות שאפשר ליישם. הרי אם תשחק את המשחק רק בעוד חצי שנה, לא בטוח שיהיה לך עם מי לדבר, כי כולם כבר טחנו את כל הדברים האלו למוות בזמן שבו אתה עוד התקמצנת על קניית המשחק במחיר מלא.

זו לא תופעה יחודית לעולם הגיימינג כמובן: אנשים הולכים לבכורות של סרטים מצופים מבמאים שהם אוהבים פשוט כי הם רוצים לראות את הסרט לפני כולם. אנשים רוצים לראות סדרות כמו הישרדות או ארץ נהדרת בשידור הראשון שלהן כדי שיוכלו להיות חלק מהשיחה עם החברים למחרת במשרד. ונסו להסביר לאוהדי ספורט שהם יכולים לראות את המשחק של הקבוצה האהובה עליהם בשידור חוזר גם ביום למחרת, אחרי שכולם כבר יודעים מה התוצאה…

אצל כל אחד נכנסים למשוואה מגוון השיקולים האלו שניצבים משני הצדדים (ואליהם לעיתים מתווסף השיקול ה”ערכי” כביכול: זה שרוצה לעודד כל מיני מפתחות ידידותיות לקהילה לשלהן, או להעניש כאלו שלא מתחשבות בקהילה שלהן – ועל בליזארד-אקטיוויזן 2 לא חסרות תלונות בהיבט הזה). מהצד השני של המשוואה מתקבלת התוצאה: או שתקנה את המשחק בהשקה, או שתחכה איתו עד להורדת מחיר/עוד ביקורות/לנצח.
זה נושא קצת יותר מורכב מאשר לקטלג אותו תחת המילים “דחיית סיפוקים”. אצל כל אחד המשוואה הזו שונה לחלוטין, ולכן כל הדיונים האלו שנגררים לויכוחים האם מישהו אחד מתנהג בצורה רציונלית ממישהו אחר הם חסרי טעם. התשובה לשאלה “האם לקנות את מוצר X בהשקה?” היא אינדיווידואלית.

ולכן אני יכול רק לתת את הפרספקטיבה האישית שלי, בלי לנסות ולבדוק האם היא נכונה יותר או פחות מזו של אחרים: לא קניתי את Starcraft 2 בהשקה, מהסיבה הפשוטה שאף פעם לא הייתי חובב של המשחק המקורי. אולי זה קצת מפתיע בהתחשב בכך שהייתי חובב גדול של כל שאר המשחקים של בליזארד לפניו ואחריו, ואולי קצת לא מפתיע בהתחשב בכך שהמשחק יצא בתקופה של overload רציני של משחקי RTS (קצת כמו משחקי FPS כיום) והיו לי המון משחקים אחרים מסביב לשחק בהם. אני בספק מתי אני בכלל אגיע לשחק במשחק ההמשך, כי זה לא ששנת 2010 ריקה במיוחד.

היו לי לעומת זאת משחקים שקניתי ברכישה מוקדמת לפני ההשקה שלהם כדי להיות חלק מהחגיגה. מהשנים האחרונות אני מצליח לזכור רק שניים כאלו: GTA IV ו-Halo 3 – שתיים מהסדרות האהובות עלי. אבל יש כאן הבדל לא קטן, כי אפילו במקרה של שני המשחקים האלו לחצתי על כפתור ההזמנה רק אחרי ש:
א’ – זכיתי לראות ביקורות שלהם, וכולן היו יוצאות מן הכלל (Starcraft 2 זכה אף הוא לביקורות מצויינות, אבל אבל בגלל החלטה מוזרה של אקטיבליזארד הביקורות פשוט לא הגיעו לפני יציאת המשחק)
ב’ – מצאתי אותם בדילים נחמדים שהוזילו אותם ב-5$ עד 10$ מהמחיר הרשמי, כך שהיה מדובר גם בסוג של מבצע קידום מכירות אטרקטיבי שהסיר עוד חסם פסיכולוגי לגבי תג המחיר של המשחק.

את רוב המשחקים אני לא קונה במחיר מלא, לא כי אני מתקמצן אלא כי פשוט יש היום מבחר כל כך גדול של משחקים, והאקסיומה הזו של מחירי משחקים שיורדים במהירות היא דבר שאי אפשר להתעלם ממנו. אמנם מצד אחד משחקי הקונסולות (ונראה שעכשיו גם הPC) החלו לטפס בדור האחרון לתג מחיר של 60$, אבל מצד שני הכלכלה הגלובלית מאפשרת לשנע משחקים הרבה יותר בקלות ולכן הרבה יותר קל ונגיש למצוא מבצעים בחנויות ששולחות את המשחקים לכל פינות הגלובוס כולל ישראל, שלא נדבר על חנויות דיגיטליות והמבצעים בSteam.
אני למשל ממש רוצה לשחק בRed Dead Redemption שיצא ממש לאחרונה ונחשב לאחד מהמשחקים הטובים של השנה, אבל כשחנות מסויימת מציעה לי את Mass Effect 2 ואת Splinter Cell Conviction, שני משחקים שנחשבים אף הם למשחקים מהטובים שיצאו השנה, ושניהם יחד עולים פחות מRed Dead Redemption – אני עושה את החשבון שלי.

ולכל המשחקים הגדולים עם תג המחיר של 60$ מצטרפים גם המשחקים שמלכתחילה מוצעים במחיר מוזל בצורה דיגיטלית ומגדילים את המבחר. מצד אחד גם המשחקים הקטנים ראו עליה איטית במחירים יחד עם העליה באיכות ובערכי ההפקה (משחקי הXbox Live Arcade למשל עלו בעבר 5$ או 10$ אך היום רוב המשחקים החדשים בשירות דווקא זוכים לתג מחיר של 15$ ובודדים אף מגיעים ל20$), אבל מצד שני הם עדיין מספקים לא מעט שעות של הנאה בתג מחיר נמוך משמעותי ממשחק חדש. אם נכניס את המשחקים האלו לתמונה הכוללת, אני יכול רק להניח (בלי שום גיבוי קונקרטי) שלמרות הזחילה האיטית כלפי מעלה במחיר "הרשמי" של המשחקים כיום, ההוצאה הממוצעת של גיימר על משחק כיום היא פחות ממה שהיתה לפני עשור.

הקטע המצער (לפחות כלפי המפתחים) הוא שאפילו המשחקים הקטנים האלו צריכים להתחרות אחד עם השני על תשומת הלב: אם ניקח אנקדוטה בודדת אז לאחרונה התנסתי בדמו של Limbo, משחק XBLA שקצר לא מעט שבחים וזכה לביקורות מצויינות. הדמו מדהים, המשחק מלא סטייל יחודי, והפאזלים הראשונים נהדרים. אבל בכל זאת לא קניתי אותו, וזה לא בגלל שהוא קצר יחסית (“אורך חיים” תמיד היה מדד לא מוצלח בעיני, בעיקר כשמדובר במשחק שעולה סך הכל 15$) אלא פשוט בגלל שאני יודע שבעתיד הלא רחוק הוא יוצע למכירה בחצי מחיר בערך במסגרת מבצע שבועי כזה או אחר.
זה גם לא שאני בא עם אג’נדה של עידוד מבצעים ורוצה “לחנך” את מיקרוסופט או כל חברה אחרת שבסופו של דבר מאד משתלם להן להציע משחקים במחיר נמוך יותר (למרות שזו מגמה שאכן ראוי לעודד), אלא פשוט עצם העובדה שמתוך מבצעים קודמים כבר הספקתי להצטייד בשלל משחקים טובים אחרים שעוד לא הספקתי לשחק בהם. ככה שלימבו הוא משחק מצויין ובהחלט הייתי קונה אותו עכשיו ב15$ אם לא היה לי במה לשחק (וגם את Deathspank, שיצא שבוע לפניו בתג מחיר דומה) אבל רק במסגרת הXBLA קניתי שלל משחקי הודרה כמו Castle Crashers, Trials HD, Worms 2, Splosion Man, Battlefield 1943 ואחרים שעוד לא הספקתי למצות. לימבו פשוט יאלץ לחכות.

אני מניח שלכמעט כל משחק יש את הקהל שלו, ואת אותם מאמצים מוקדמים שיקנו אותו עוד לפני שהוא הושק. ומשחקים בסופו של דבר הם מוצר טכנולוגי: המאמצים המוקדמים הם בדרך כלל אלו שגם ישלמו את המחיר הגבוה ביותר, גם יאלצו לקבל את המוצר הפגום ביותר (נדירים המשחקים שיוצאים מלוטשים מהיסוד ולא מצריכים פאטצ’ים ותיקוני באגים מאוחרים), וגם יסתכנו ברכישה לא מוצלחת של פלופ (כי מה לעשות, וחלק מהמשחקים כולל המצופים ביותר פשוט יוצאים לא מוצלחים).

אז האם מאמצים מוקדמים הם קהל לא רציונלי? כזה שלא מקבל החלטות בצורה הגיונית? אולי. אבל פרסי נובל בכלכלה כבר חולקו לאנשים שבין היתר הראו שרוב בני האדם לא חושבים בצורה רציונלית “לפי הספר”, במיוחד בתנאים של אי ודאות. המאמצים המוקדמים של סטארקרפט 2 לא משלמים את אותם 60$ רק בשביל המשחק עצמו, אלא בנוסף גם משלל סיבות אחרות: להיות חלק מקליקה שיכולה לדבר על המשחק, להיות הראשונים לקבל משהו ולהשוויץ בו, להשתפשף במשחק על מנת להגיע לרמה תחרותי גבוהה לפני אנשים אחרים, לראות כיצד עולם וסיפור שעניינו אותם מתפתחים, ולהנות מהיוקרה שמתלווה לכך שאנשים מקשיבים להמלצות שלהם (בין אם הן חיוביות או שליליות).

כל אלו מסתכמים לעיתים יחד למשהו ששווה יותר מ-60$, ואקטיוויזן בליזארד אגב יודעת את זה. ככה שגם אם היא מנצלת את העובדה הזו על מנת לגבות ביודעין מחיר גבוה קצת מהרגיל ואף מונעת מאנשים כל מיני דברים שהם ציפו לראות במשחק, עדיין אף אחד לא צריך להצטדק או לנסות להסביר את עצמו או להצתדק בפני אף אחד כשהוא מחליט להוציא מהכיס שלו 60$. השאלה היחידה שהוא צריך לשאול את עצמו היא ממש לא כמה אקטיוויזן מרוויחה עליו או איך היא מנסה למתוח את הגבול – אלא רק כמה הוא הולך להינות מאותם 60$.

ובקיצור: תהנו!

About swym