עשור של גיימינג – מבוא (או: למה אווטאר לא חידש לי כלום)

אתמול יצא לי לראות את אווטאר, ואחרי כל הרעש שמסביב לסרט קצת התאכזבתי מהתוצאה. הוא פשוט קצת הרגיש כמו הגרסה התלת-מימדית, עתירת האפקטים, החייזרית והעתידנית לפוקהונטס (או רוקד עם זאבים, או כל אנלוגיה דומה).

אני אתעלם לרגע מהעלילה, מההשוואות להרבה סרטים אחרים, מהפדיחות בתרגום, מהאפקטים (המדהימים), מהתלת מימד, מלכידת התנועה, מהמשחק, מההיסטוריה של ג'יימס קמרון ושאר דברים אחרים שבשבילם יש ביקורות יותר רציניות. אני אתמקד רק בחזון: לתת לצופים לשקוע בעולם דמיוני ומופלא כמו שהם מעולם לא הרגישו בעבר בקולנוע.

אחרי הצפיה בסרט רציתי לכתוב בעצמי כמה התוצאה הסופית יכולה אולי להרשים את הצופה הטיפוסי, החל ממבקרי הקולנוע הכי מפורסמים כמו רוג'ר אברט (אותו אברט שכתב בזמנו שמשחקים הם לא אמנות) ועד לענת טוריסקי מגלובס (מסתבר שגם שם יש ביקורות סרטים) – כולם ממהרים להכתיר מחדש את קמרון בתור מלך העולם. אבל את מי שיצא לו לשקוע בשלל משחקים בעשור האחרון לדעתי העולם של אווטאר ירשים פחות.

למה? כי עם כל הכבוד למראות הכל כך מרהיבים של אווטאר, בעשור האחרון כבר יצא לי לרכב על יצורים מעופפים בPanzer Dragoon Orta, יצא לי להשתתף בקרבות בין לוחמי מארינס לחייזרים בעולמות רחוקים עם נופים מדהימים בHalo, ויצא לי כבר להביא בחייזרית כחולה בMass Effect (אגב, זו לא הפעם הראשונה בהסטוריה של תעשיית המשחקים).
וכל זה בלי להיכנס למשחקים כמו Half Life 2 שבהם כל החווויה היא מגוף ראשון ובלי שום סצינת מעבר שמנתקת אותך מהדמות אפילו רגע אחד. שם אני הייתי זה ששלט באווטאר ורואה את כל המשחק דרך העיניים שלו, מההתחלה ועד לסוף.

Avatar

אז רציתי לכתוב – אבל אני כנראה אוותר על זה.  למה? כי תוך כדי השיטוטים בכתיבה, גיליתי שבDestructoid כבר הספיקו לעשות את זה לפני בכתבה הנפלאה Why Avatar didn't change anything for gamers, ולהגיד בדיוק את מה שרציתי להגיד, בצורה הכל כך יחודית וזורקת זין על כולם שלהם. לא נותר לי אלא להסכים עם השורה התחתונה: אווטאר פשוט מנסה לעשות את מה שמשחקים כבר עושים היום יותר טוב ממנו.

אז במקום לכתוב את מה שאנשים אחרים כבר כתבו לפני, אני אתמקד במה שמראש רציתי לעשות:
זו נראית לי בדיוק נקודת הזמן הנכונה להסתכל על העשור שחלף, וזה זמן טוב לציין את עשרת המשחקים הנבחרים שלי באופן אישי מהעשור הזה (משהו שלא יהיה פשוט לבחור בכלל). אני מניח שלא כולם יהיו המשחקים הכי טובים, הכי משפיעים והכי מוצלחים שיש (אחרי הכל לא שיחקתי אפילו בחלק קטן מכל המשחקים שיצאו בעשור הזה). אבל אלו כן המשחקים שנפלו לידיים שלי במקום הנכון ובזמן הנכון ועשו את העשור הזה מאד מוצלח לדעתי, ובמקרה של כל אחד מהם אני אשתדל להסביר גם מה בדיוק גרם לי לבחור בו.

רק שאת הבחירות עצמן אני מניח שנשאיר לפוסט החגיגי הבא. בינתיים אני יכול רק להמליץ על הסרט (כן. הסרט הוא אמנם לא משחק, וגם לא הסרט הטוב של השנה, אבל הוא עדיין מומלץ. במיוחד אם אתם רוצים לראות לאן כנראה עולם הסרטים הולך להתקדם בעשור הקרוב).

About swym