לשחרר קיטור

במהלך הימים האחרונים החלה אם-כל-המכירות בחנות המשחקים הדיגיטלית Steam לכבוד חג המולד והשנה החדשה, והמבצעים שרצים שם פשוט מטורפים. אני אפילו לא אתחיל לפרט על מאות המשחקים בקטלוג שלהם והנחות הענק, כי את זה עשו (ואפילו בעברית) רבים וטובים לפני.

מצחיק לחשוב ש-Steam התחילה את דרכה "הרשמית" לפני רק 5 שנים. אמנם בפועל ההפצה הדיגיטלית שם התחילה אפילו יותר מוקדם, והיא משמשת גם לדברים אחרים אבל רק כש-Valve החליטה לקשור ישירות את השירות הזה שלה במשחק הדגל שלה Half Life 2 אי שם בסוף 2004, החיבור המחייב הזה נוצר אצל השחקנים (גם אם הם לא באמת היו מעוניינים בו). לפני Steam המושג “חנות משחקים דיגיטלית” היה סוג של בדיחה אזוטרית ולא של תעשייה אמיתית, וזה דווקא אחרי שתעשיות אחרות כבר התחילו להתבסס באינטרנט (תעשיית המוזיקה עם iTunes ותעשיית הסרטים עם Netflix).

בהתחלה הייתי סקפטי לגבי קצב החדירה של שירותי המשחקים הדיגיטליים (הייתי בטוח שחנויות המשחקים ילחמו בחורמה כדי לא ללכת בדרכן של חנויות הסרטים והמוזיקה), אבל קלטתי בערך סופית את הכיוון שאליו התעשייה הזו הולכת בשנת 2007 במסגרת פרוייקט יעוץ שביצעתי עבור חברה (שלא נזכיר כאן את שמה). אז כבר היו לSteam מעל 13 מיליון מנויים ורשתות מתחרות רציניות גם כבר התבססו, ובמקביל שירותי ההפצה הדיגיטליים בקונסולות של מיקרוסופט, סוני ונינטנדו התחילו להראות בעצמן קטלוג משחקים רציני.

שנתיים מאוחר יותר אנחנו בתקופת החגים של 2009 ועכשיו Steam עם כבר מעל 20 מיליון משתמשים. מבצעי החג שהחנות מריצה עכשיו הם משהו שמעולם לא ראינו וסוג של נס חג מולד/חנוכה, אבל הם גם מראים ש:
א) Steam כבר הפכה לסוג של מפלצת. היא הגיעה למסה קריטית שאחריה לא ברור אם יקום לה איזשהו מתחרה שבאמת יצליח לנגוס נתח שוק בזמן הקרוב.
ב) רשתות השיווק המסורתיות לא הצליחו להיערך למעבר הזה כמו שצריך, בדיוק כמו בשוק המוזיקה והסרטים. הן לא יחזיקו כנראה עוד הרבה שנים.
ג) למרות שלל יתרונות בהפצה הדיגיטלית, לא הכל כאן טוב לנו כצרכנים – ועל זה נדבר אחרי הסנטה:

ההתחלה

לשירותי הפצה דיגיטליים לקח זמן להמריא בעיקר בגלל מפתחות ומפיצות משחקים שחששו מהשינוי. הרבה מאד מפיצות התייחסו תמיד לצרכן שלהם כפיראט בפוטנציה, שרק אם יכבלו אותו בסט אזיקים שמסופק עם המשחק שלו הוא יהפוך להיות צרכן צייתן וממושמע. אמנם החשש מהפיראטיות הוא לגיטימי (וזה בטח תקף אפילו יותר בישראל שתמיד היתה ידועה בתור מדינת הדיסקט האחד), אבל החברות האלו מעולם לא הבינו שהפיראטים האמיתיים לא היו לקוחות שלהן מלכתחילה.

אותן חברות שהוציאו בעבר הרחוק את המשחקים עם הגנות הסיסמאות שהיו מצורפות לחוברות ההוראות של המשחק שתמיד נפרצו, ולאחר מכן את הדיסקים המוגנים מפני העתקה שגם הם תמיד נפרצו – חששו משום מה מהצרכנים שבאמת רוצים לקנות את המשחקים שלהן. אף מפיצה לא רצתה "לצאת פראיירית" ולהיות זו שהצרכן שטרח וקנה ממנה משחק ב-50$ חס וחלילה יחלוק את שם המשתמש שלו בשירות Steam עם עוד שני אנשים, יתן להם את הסיסמא וכך הם כולם ינצלו את העותק הבודד שהם קנו בשביל לחגוג עליו בשלושה מחשבים שונים.

החשש הזה גרם למספר מפיצות לפתח כלי DRM (ניהול זכויות דיגיטלי, אולי מראשי התיבות היותר שנואים שקיימים) דרקוניים. לא רק ששירות Steam עצמו קשר את המשחקים למשתמש עצמו ולא איפשר הפעלה מקבילה שלהם, אלא שמשחקים ספציפיים הגיעו עם הגבלת עותקים וכלים אחרים למניעת העברה של משחקים ממחשב למחשב. תופעה שיצרה אולי את גל התלונות הכי גדול בעולם הגיימינג בשנים האחרונות (כשלפיראטים עצמם זה לא הפריע. הם הרי מעולם לא קנו את המשחקים בשירותים האלו בלאו הכי).

זה היה כנראה סוג של רע הכרחי ומוגבל בזמן: כלי הDRM האלו הפיגו קצת את החשש הפסיכולוגי של המפיצות מכניסה לעולם הדיגיטלי, ואחרי שהן נכנסו הן בסופו של דבר הבינו שהDRM הוא לא רק שזה כלי מסורבל שפוגע בצרכן (ויקר לניהול מצידם) אלא שהוא גם לא עוצר את תופעת הפיראטיות כל כך. אבל במקביל הן דווקא ראו שהחנויות הדיגיטליות בסופו של דבר מגדילות את עוגת ההכנסות שלהן עם קהל חדש, מקלות על תהליך ההפצה, משאירות להן יותר כסף ביד (חיסכון בעלויות משלוח למשל) ואפילו מאריכות את החיים של קלאסיקות משחקים ישנים שמקבלים הפצה מחודשת.

וכמו שValve עשתה את הצעד הראשון בעצמה עם ההפצה הדיגיטלית, אחר כך היא גם עשתה את הצעד הראשון עם מבצעים מטורפים. אמנם קצת לא הגיוני להשתמש בביטוי “אני מפסיד עליך” בעולם הדיגיטלי שבו על כל עותק שנמכר למוכר אין שום הוצאה, אבל זו בהחלט הכותרת הכי קרובה למבצעים שואלב התחילה להריץ בחנות שלה במבצעי חגים, ואז במבצעי סופי שבוע, ואחר כך במבצעי אמצע השבוע. ואלב התחילה את המבצעים על משחקים שלה כמו Left 4 Dead ו-Team Fortress 2, יחד עם עוד כמה מפיצות בודדות שהחליטו לקפוץ איתה למים הפעם ולהציע מבצעים אטרקטיביים משלהן. אבל אחרי שהיא חשפה את נתוני המכירות והראתה לכולם איך 10% הנחה מגדילות את ההכנסות ממשחק ב35%, ואיך הנחות משמעותיות יותר של 50% ומעלה מגדילות את ההכנסות בלמעלה מ-1000% – כולן החליטו להצטרף לחגיגה ועכשיו אנחנו רואים יותר ויותר מבצעים בשירות, עד לנקודת השיא בחגים האלו.

הכניעה שלי

במשך שנים נמנעתי בעצמי מרכישה דיגיטלית של משחקים (הסיבה הראשונה היא בגלל הDRM הדרקוני שתמיד הפריע לי, הסיבה השניה היא בגלל שבשנתיים האחרונות שיחקתי בעיקר במשחקים בXbox 360 וקצת הזנחתי את המחשב) אבל בסופו של דבר נשברתי בעצמי וגם לזה אחראית מיקרוסופט עם הXbox 360 : מיקרוסופט נקטה בשיטה מעניית של "הפרד ומשול" (בין היתר כדי לצאת בסדר עם רשתות החנויות הגדולות, שהן עדיין המקום העיקרי בו אנשים קונים משחקים): את המשחקים הגדולים לX360 ניתן היה לקנות רק בחנויות (וגם פה מיקרוסופט לאט לאט נכנסת להפצה דיגיטלית של משחקים ישנים יותר שהחנויות כבר לא מחזיקות), אבל את המשחקים הקטנים יותר שעולים 5$ ו-10$ (ואחר כך 15$ ו20$) בשירות הXbox Live Arcade היה אפשר להשיג רק ברכישה דיגיטלית. וכשיצא משחק מדהים כמו ברייד שלא ניתן להשיג בשום צורה אחרת (בזמנו לפחות) כבר לא יכולתי לוותר על ההזדמנות.

ואחרי הLive Arcade בא Steam: היו הרבה פעמים בעבר שהתלבטתי אם להזמין משחק כזה או אחר בSteam, אבל למעט המשחקים של Valve עצמה (שגם ככה כבולים לשירות) תמיד החלטתי בסופו של דבר לוותר על התענוג. אבל נשברתי סופית לפני חודש במבצעי החגים "המוקדמים" כשהמפיצה THQ הציעה חבילה של קרוב ל-20 משחקים במחיר רצפה של 50$ (עכשיו היא דווקא עלתה ל75$) כולל כמה מהמשחקים המוצלחים שיצאו בשנים האחרונות שרציתי – וברובם הגדול דווקא עוד לא שיחקתי (50$ לכמות כזו של משחקים טובים זה תג מחיר שאמור לשכנע אפילו את הפיראטים שמעולם לא קנו משחק לחשוב פעמיים).

אבל ברגע שהסכר נפרץ הוא נפרץ: עד עכשיו בכלל לא היה לי זמן להתקין אף אחד מהמשחקים בחבילה שקניתי, אני כבר שוקל בחיוב חבילה דומה של 20 משחקים של איידוס – גם היא תחת תג המחיר האטרקטיבי של 50$ במבצע זמני. אז מה אם סיימתי כבר את באטמן החדש לא מזמן? זה משחק שאולי יהיה נחמד לחזור אליו, ויחד עם עוד כמה קלאסיקות כמו דאוס אקס או היטמן – זה תמיד טוב שהחבילה הענקית הזו תהיה זמינה בקטלוג המשחקים שלי. וזו רק חבילה אחת, כשמסביב מסתובבים להם מאות משחקים במבצעים של 33%, 50%, 75% ואפילו 90%. כשמדובר במשחקים שגם ככה תג המחיר שלהם ירד כבר עם השנים, המחיר כבר מגיע לטווח חד ספרתי לפעמים, וזה נראה פתאום כאב לב לא לקנות משחק כזה כי אולי זה מבצע "שלא יחזור". מבצעים כאלו זה טוב ויפה, אבל החשש הוא שיום אחד תמצא את עצמך אוגר משחקים במקום לשחק בהם כי פשוט אין לך זמן (מרוב שאתה עסוק במבצעים).

צרות של עשירים

אז מה הבעיה בעצם עם העולם הזה? אני באמת מתלונן על שירות משחקים שמציע לי מחירים אפסיים רק כי אני לא אמצא את הזמן לשחק בהם? זה לא נשמע כמו תלונה מוגזמת? אז לא הכל ורוד: יש לי כמה בעיות עם שירות הפצת המשחקים הדיגיטלי, ועם Steam בפרט.

החשש ממונופול עבור המפיצים – Steam הוא שירות גדול, שמגמד את כל החנויות הדיגיטליות האחרות שיש בשוק (ויש הרבה כאלו). הוא הגיע לכזו מסה קריטית שאין אף שירות אחר שמתחרה בו בכמות הכותרים, ואין אף שירות אחר שמתחרה בו בכמות המשתמשים. זה בעצם אומר שSteam יכול לכופף את המפתחים ולהוציא מהם מחירים נמוכים יותר או אחוזים גבוהים יותר משירותים מתחרים, ואז הסיכוי של המתחרים להציע חלופה ראויה נמוך הרבה יותר. תוסיפו לזה את העובדה שרובנו כצרכנים לא מעוניינים להירשם ל-10 שירותים שונים כאלו שבכל אחד מהם צריך להכניס את הפרטים שלנו ואת פרטי כרטיס האשראי שלנו. אם נוסיף על זה את העובדה שחלק גדול מהשירותים האלו גם מצריך התקנה של תוכנה על המחשב ושאחר כך נצטרך לנסות ולהיזכר איזה משחק קנינו מאיזה שירות זה כבר הופך למשהו שמצריך יותר מידי התעסקות וניהול. אם אני יודע שsteam הוא השירות הכי גדול ועם המבצעים הכי טובים, אני כבר לא הולך להתחיל להתעסק עם חנויות אחרות בכלל. אני בלאו הכי יודע שכל מבצע אטרקטיבי יגיע מתישהו גם לSteam ולכן לשירותים המתחרים מראש אין אצלי סיכוי.

החשש ממונופול עבור הצרכנים – איך נראה עולם שבו לצרכן אין שום אפשרות בחריה כבר אפשר לראות אצל סוני, מיקרוסופט ונינטנדו, כי כל אחת מהן מנהלת מונופול של הפצת משחקים בחנות וירטואלית על הקונסולה שלה ללא מתחרים. ולעומת המבצעים המטורפים של Steam, על הקונסולות מקבלים בקושי פירורים וקשיים: מבצעים מתחלפים בודדים וזניחים שברוב המקרים הם על חבילות שירים למשחקי גיטרה שונים, משחקים שנמצאים כבר 4 שנים בשירות ההורדות אבל שומרים על תג מחיר כמו ביום הראשון שלהם, מערכת רכישה שמכריחה אותך לקנות כסף וירטואלי בסכום מסויים מראש, ועוד כל מיני ניואנסים מעצבנים. מן הסתם סביר להניח שבמקרה של ואלב זה לא יקרה (כי בעולם הPC הפתוח תמיד יהיה ניתן לערוק לשירות מתחרה) אבל אני מניח שיום אחד נתחיל לראות חוזי הפצה בלעדיים גם בעולם האונליין למשחקים מסויימים, או הסכמים תוכן אקסלוסיבי למשחק מסוים שניתן להשיג רק ברכישה Steam. וזה אף פעם לא טוב.

מה יקרה כשתפשטו רגל? – זו אולי אחת השאלות החצופות שאפשר להפנות לספק כלשהו, אבל זו שאלה שבאמת מצריכה תשובה. כשמדובר בסתם חנות אתם מסתכנים באובדן האחריות או תמיכה במוצר שקניתם, אבל במקרה של Steam זה יותר קרוב למה שקורה כשמתמוטט בנק: כל הרשיונות שלכם שמורים בכספת, וכשאין לכם יותר גישה לכספת אתם לא יכולים להוציא את הרשיון. ובלי רישיון המשחק שלכם פשוט לא יפעל יותר.
התשובה של Valve היא שביום שמשהו כזה יקרה, הם יבטלו את הDRM וכל אחד יוכל לפתוח את הנעילות של המשחקים שלו(ולטענתם הם אפילו ביצעו ניסויים של זה). הבעיה היא שהם לא מתחייבים על זה בצורה רשמית, ובפועל אי אפשר לדעת האם הם יספיקו לטפל בזה במידה ומשהו כזה באמת קורה.

רכישת זכויות לעומת רכישת משחק – זו אולי הבעיה הכי גדולה עד היום. כי כשאתם קונים משחק בחנות, עם קופסא והכל (או אפילו בלי), יש לכם תמיד את הזכות למכור את המשחק המשומש אחרי שימאס לכם ממנו. שוק היד השניה בעולם המשחקים הוא שוק ענקי, ולמרות שהמפיצות שונאות אותו אולי עוד יותר מהפיראטיות (כי בניגוד לפיראטיות "ביתית", בשוק משחקי היד השניה כסף מחליף ידיים בפועל אבל כלום לא מגיע למפיצות) אין להן כל כך ברירה או דרך להתמודד איתו כי זה חוקי לחלוטין.
אבל כשקונים משחק בסטים לא באמת קונים אותו, אלא קונים את "הזכות" לשחק בו תחת שם המשתמש שלכם (והנה נכנס לפעולה הDRM). ברוב המקרים אתם יכולים לעבור עם המשתמש שלכם למחשב אחר ככה שלא תאבדו את המשחק ביום שתחליפו מחשב, אבל אם נניח אתם רוצים למכור את המשחק למשתמש אחר או סתם להחליף אותו עם משחק אחר שחבר כלשהו קנה? תשכחו מזה. המשחק משודך לשם המשתמש שלכם מרגע הקניה, ומאותו רגע אין לכם את האפשרות לסחור בו. אפילו מכירה של שם המשתמש שלכם נחשבת למשהו שאינו מאושר ברוב חנויות המשחקים הדיגיטליות (וזה יכול להסתיים בנעילה מוחלטת של החשבון שלכם, ואז תגידו שלום למשחקים שרכשתם).
הסיבה שזה קורה היא ששירות Steam מעוניין לרצות קודם כל את המפיצות, שברור להן ששוק יד שניה על השירות הזה יכול לפגוע משמעותית בהכנסות שלהן: אם אני קונה את הזכות להוריד משחק ב-50$, מסיים אותו במספר שעות ואז מוכר אותו ב49$ למישהו שמוכר אותו ב48$ וכן הלאה (משהו שמאד קל לעשות עם מוצר דיגיטלי), אז בסופו של דבר הרבה מאד אנשים יעברו על אותו העותק אבל המפיצה עצמה לא תראה מזה כמעט כלום למעט המכירה הראשונית.

המחסום הפסיכולוגי – המבצעים האלו בSteam טובים. אולי אפילו טובים מידי. אחר שראיתי משחק של 50$ נופל במבצע זמני למחיר של 15$ ובמקרה פספסתי את זה, אני לא אקנה אותו הרי כשתג המחיר שלו עולה בחזרה ל50$, וגם לא כשהוא ירד ל-40$ או 30$. כבר מסומן אצלי בראש שהמשחק הזה הרי שווה 15$ ושהסכימו להציע לי אותו ב15$ בעבר – אז אין סיבה שלא יציעו לי את זה במחיר דומה או אפילו נמוך יותר בעתיד.
ואם למבצעים האלו מצרפים את קטלוג המשחקים העצום של Steam אז הבעיה הופכת לחמורה עוד יותר כשמדובר במשחקים חדשים לעומת משחקים ישנים: למה לי לקנות עכשיו את Left 4 Dead 2 ב-50$ כשאני רואה שמשחקים כמו Riddick, Mirrors Edge, Far Cry 2 ואחרים שיצאו כולם לפני פחות משנה עולים 5-10$? למה לי לקנות את באטמן כשהוא יוצא במחיר של 50$ אם 3 חודשים מאוחר יותר אני מקבל במחיר הזה את אותו הבאטמן בדיוק ביחד עם עוד 19 משחקים אחרים?
מבצעי החגים האלו של Steam פשוט לא עושים טוב למשחקים חדשים. בקניה של לא הרבה מעבר ל-100$ אני יכול עכשיו לקנות עשרות משחקים שיכולים להעסיק אותי במשך כל שנת 2010. וככה את המשחקים הגדולים של 2010 פשוט נקנה רק במבצעים של סוף שנה הבאה. גם ככה יוצאים וימשיכו לצאת יותר משחקים טובים ממה שנספיק לשחק. יכול להיות שהמבצעים האלו שהתחילו על השירות יפגעו במפיצות בטווח הארוך? או שזה מהלך בלתי נמנע כי המפיצות מעדיפות פשוט לחתוך מחירים בעצמן – העיקר שהצרכן לא ילך בעצמו לחנות משחקי יד שניה שכונתית ויקנה שם משחק משומש שממנו הן לא רואות כלום?

והרי התחזית

אני אחזור ואגיד שלמרות כל התלונות האלו אנחנו נמצאים בתקופה הרבה יותר טובה מלפני כמה שנים טובות: למפיצות המשחקים יש פתאום עוד מקורות של הכנסה, משחקים ישנים וטובים זוכים פתאום לקאמבק דיגיטלי במחירים מצחיקים, ובעקבות כך גם לעדכונים ותיקוני באגים, למפתחים הקטנים יש פתאום את האפשרות להפיץ את המשחקים שלהם למיליונים, לגיימרים יש אופציות יותר שפויות במחיר ומגוונות לרכישת משחקים מבעבר, והמבצעים כל כך אטרקטיביים שהם אולי אפילו יגרמו לפיראטים כרוניים לקנות משחק לראשונה בחייהם.

אני אפילו לא אטרח לדבר כאן על מות חנויות משחקי המחשב המסורתיות. בארץ הן גם ככה לא כל כך קיימות, ואפילו במגזין The Marker (לא בדיוק המומחים לתעשיית הגיימינג) כבר הגיעו למסקנה הבלתי נמנעת הזו, עם כתבה חביבה שסוקרת את עלייתן של חנויות המשחקים הדיגיטליות בגיליון של חודש דצמבר.

אני בסופו של דבר צופה שככל שהמפתחים יכנסו לעולם הדיגיטלי, ככה הם יבינו כמה יחסים לטווח ארוך עם הצרכן הם משהו חשוב, ועד כמה תמחור אטרקטיבי למוצר שעלות ההפצה שלו היא 0 יכול להגדיל את ההכנסות בשורה התחתונה. הסכמי DRM דרקוניים לאט לאט נעלמו או הפכו למשהו נסבל יותר כי המפיצות התחילו להבין את השוק, ואני מאמין ומקווה שבעתיד (בתקווה הלא רחוק) אנחנו נגיע למצב שבו הצרכן מקבל משהו שיותר קרוב למוצר אמיתי, ולא סתם סט זכויות מוגבל: כלומר אחרי שאני אקנה משחק מסוים בSteam אני אוכל אחר כך לשחק בו גם כשאני אתחבר למשתמש שלי בשירות מתחרה אחר כמו Direct2Drive, ואחרי שימאס לי ממנו אני אוכל למכור או להעביר את הזכויות למשחק שלי לחבר אחר שבכלל משתמש בשירות המתחרה Games for Windows Live החדש של מיקרוסופט. הזכות שלי תהיה קשורה למשחק ולא רק לשירות, ובסופו של דבר המפיצות יבינו שהכסף שאני מקבל ממישהו שאני מוכר לו את המשחק המשומש בסופו של דבר אולי ישמש אותי לרכישת משחק אחר שלהן.

זה לא איזה משהו בדיוני. חברת Stardock שמפעילה שירות שנקרא Impulse ומתחרה לSteam הכריזה כבר השנה על מוצר שנקרא GOO (עזבו את ראשי התיבות) ואמור להיות בדיוק זה – סוג של DRM ידידותי למשתמש שיאפשר לו להעביר את המשחקים שלו הלאה ויהיה תואם לכל חנויות המשחקים הדיגיטליות. הבעיה היחידה היא שלStardock כנראה עדיין אין את קילר-אפ כמו Half Life 2 שאליו היא תשדך את הפיתרון הזה כמו שValve עשתה בזמנו.
היא צריכה משחק שיראה שהשיטה הזו עובדת. זה יכול להיות משחק שלה או משחק של מפיצה אחרת שתסכים לקפוץ למים, אבל מה שהוא יצטרך לעשות זה בתכלס טונות של כסף. להראות למפיצות האחרות שלא רק שתוסף לא פוגע במכירות אלא אפילו תורם להן כי הצרכן מעוניין בזה.

ואז, אם סוף סוף דבר כזה יקרה, אז אני אולי אוכל להיפטר יום אחד מJuiced 2: Hot Import Nights המיותר, שלא ברור לי למה לעזאזל THQ טרחה להכניס אותו בכלל לבאנדל שקניתי ממנה – באמת שהייתי מסתדר בלעדיו. יש קונים?