Digital Trident

בשישי בבוקר לפני קצת יותר משבוע הצטרפתי ליותר ממאה מפתחי משחקים, מעצבים ואנשי ארט במבנה אי שם בהרצליה בואכה קניון שבעת הכוכבים. כולם התכנסו שם לרגל האירוע הבינלאומי השנתי שנקרא Global Gam Jam, במטרה לאלתר משחק (לאלתר במובן של Jam session. אין קשר בין האירוע להכנת ריבה, במידה ותהיתם) לפני הדדליין במוצאי שבת.

אז כל מי שלא מכיר את אירוע ה-Global Game Jam מוזמן לקרוא את הפוסט הקודם. כל מי שרוצה תזכורת לסיכום שלי מה-Global Game Jam של שנת 2010 מוזמן לקרוא כאן. כל מי שסתם רוצה להתרשם מהמשחק שהקבוצה שלי פיתחה השנה באירוע מוזמן לנסות אותו כאן או להוריד את קוד המקור כאן. וכל מי שאין לו כח לקרוא הרבה מלל ומעדיף לשמוע אנשים מדברים על האירוע בפודקאסט יכול לעשות את זה כאן.

השאר מוזמנים להמשיך לקרוא כאן על סיכום נתיחת הגופה: בפוסט הזה אני אביא את הרשמים שלי מהאירוע עצמו ומתהליך הפיתוח של Bugs, Bots & Beyond (או שזה בעצם Bots, Bugs & Beyond?) – המשחק שיצא לי לפתח במסגרת האירוע יחד עם עוד כמה אנשים סופר מוכשרים וגולדי.

המשך לקרוא קטע זה »

שלושה דברים מעניינים על הפרק היום, מלבד הורדת אבק מהבלוג, כולם קשורים לתעשיית המשחקים הישראלית (המתהווה?)

נתחיל מהתקשורת: היום בשעה 22:00 בתוכנית הינשופים עם יאיר ניצני שבערוץ 8 (כלומר רלוונטי בעיקר אם יש לכם HOT) יערך ספיישל גיימינג ובו יתארחו דודי פלס מהסטודיו Jivy Group, עודד שרון מהסטודיו Corbomite Games וסקאזי מ..ובכן מהטרק Hit & Run שבוודאי רקדתם לצליליו בחתונה הקרובה לביתכם (בהנחה שלא הייתם עסוקים בלהתחרע על השאריות של הבופה בשביל לכסות את עלויות הצ’ק). אהה, ובזכות הבלוג הזה גם עבדכם הנאמן מתפקד שם על תקן פאנליסט אורח.

באותו הקשר של תעשיית גיימינג, בסוף השבוע הבא (כלומר בשישבת ה-27-28 בינואר) יתכנסו עשרות מפתחים בכנס הGlobal Game Jam השנתי וינסו להרים משחק ב-48 שעות (או 36 שעות לישראלים שבינינו, אבל למה להיות קטנוניים). כתבתי כבר על חוויות מהכנס לפני שנתיים, והשנה אני כמובן מתכנן להתייצב אחרי שהפקתי לקחים מהניסיון הקודם.
כל מי שרוצה להצטרף מוזמן כמובן לקרוא עוד פרטים כאן ולהירשם כאן (שימו לב – רישום מראש הוא חובה). המפגש הוא באותו מקום (מרכז המדעים, זבוטינסקי 3 הרצליה), אבל הפעם גם לירושלמים שפסלו להם את הדרכון ולא יודעים איך להגיע למישור החוף אין תירוץ, מאחר ומרכז נוסף נפתח בגלריה בצלאל (יפו 23, ירושלים).

אז לפני שנמשיך לדברים אחרים בפוסט הזה (כמו עמותה למפתחי משחקים שהוקמה, או כתבות על משחקים בעיתון הארץ) – הנה טיזר קצר לGlobal Game Jam 2012:

המשך לקרוא קטע זה »

הרבה קורי עכביש הייתי צריך לנקות מהבלוג הזה עם החזרה לכתיבה. עברה קצת יותר מחצי שנה מאז הפוסט האחרון בו הסברתי שאני נוטש את הבלוג לטובת פיתוח משחק, ובהתחלה עוד הייתי אופטימי וחשבתי שאני אפילו אוכל להסב את הבלוג ולעדכן על ההתפתחות שלו.

בפועל, לא הספקתי אפילו להתעסק יותר מידי בפיתוח המשחק עצמו לפני שנאלצתי לנטוש אותו לטובת פרוייקטים שונים אחרים (ילד למשל). לא הצלחתי גם למצוא עוד אנשים שיהיו מעוניינים להצטרף, הדדליין לתחרות הלך וחלף לו, והרעיון שלי למשחק נשאר מיותם בשלב הdesign וטבלאות האקסל שלו – בלי ששורת קוד אחת נכתבה בפועל. ככה שאתם יכולים להבין למה לא היה מה לעדכן כאן.

אבל משהו אחד שאולי כן יצא מכל הנושא הזה הוא קצת תובנות פנימיות על האספקט היצירתי בפיתוח משחקים. התובנות האלו שהתבססו על קצת ניסיון וכמה כלים שצברתי במהלך הלימודים האקדמיים שלי היו לדעתי חשובות מכדי להיזרק כלאחר יד ולכן החלטתי להעלות אותן על הנייר, כלומר על מצגת Power Point.

קצת במקרה קמה לה לא מזמן עמותת Gameis: עמותת תעשיית המשחקים הדיגיטליים בישראל, שמהווה סוף סוף גוף רשמי שמייצג את מפתחי המשחקים (בתקווה). כתבתי כאן בעבר ובאופן מקיף על תעשיית המשחקים הלא כל כך קיימת בישראל והצעות איך לשנות את זה, וטוב לראות שמשהו קורה בכיוון הזה. המסקנה הברורה מבחינתי היתה לשתף את הידע שצברתי בכנס Gameis 2011 של העמותה, מה שהוליד את ההרצאה עם הטייטל הבומבסטי “חשיבה יצירתית במשחקים: המדריך המלא”.

כמובן שבפועל ה-slot היחיד שנשאר להרצאה (וגם הוא הוקצה עבורי ברגע האחרון) היה כזה של 20 דקות, מה שאילץ אותי לחתוך בבשר החי של ההרצאה ולמעשה הפך אותה ל“חשיבה יצירתית במשחקים: המדריך המלא: תקציר מנהלים” (בשתיים בלילה זה היה נשמע יותר מצחיק). גם אחרי החיתוך נאלצתי לדבר מאד מהר תוך תקווה שאנשים מצליחים לעקוב אחרי, ושמחתי לשמוע שהיו כמה שנהנו ממנה ואחר כך גם שאלו אותי אם אני יכול לשלוח להם את המצגת עצמה.

ואז חשבתי לעצמי: המצגת הזו שוקלת הרבה יותר מידי בשביל לשלוח אותה במייל, היא גם ככה כתובה בראשי פרקים ככה שקשה להבין אותה בלי הסבר, ואם אני אפיץ אותה עכשיו ככה סתם אז למה שיזמינו אותי להעביר אותה בעתיד תמורת סכומי עתק שיגרמו לי להצטער על “מס המיליונרים” החדש שעומד על הפרק? אם כבר, יהיה הרבה יותר חכם להעלות את החומר בצורה מסודרת וקריאה לבלוג הנטוש שלי.

הנה זה בא

המשך לקרוא קטע זה »

מה זה לעזאזל אומר? שלמרות שרק חזרנו לשגרה, הבלוג כנראה יוצא שוב לחופשה – הפעם מפאת אילוצי זמן.

זה לא שאין על מה לדבר: כבר היו לי בקנה פוסטים על התוכניות של ואלב לעקוב אחרי המוח שלכם, על נושא ההישגים והאציבמנטים, על מלחמות החורמה של סוני בהאקרים, בLG, בצרכנים שלה ובהיגיון הבסיסי (ועל הקשר האפשרי לסינדרום שטוקהולם), על האם אציבמנטים זה טוב או רע (וגם על איך אציבמנטים משתלטים לנו גם על אספקטים אחרים בחיים).

בקיצור, היו לי הרבה יותר דברים לכתוב עליהם מאשר זמן לכתוב אותם והto-do list כל הזמן גדל, אבל מצד שני היו לי עוד דברים שרציתי לעשות: לפתח משחק בקצת הזמן הפנוי שיש לי למשל. יש מצב שחלק מהקוראים כאן יזכרו את הניסיון האומלל שלי לפתח משחק ב-36 בGlobalGameJam 2010 (את זה של השנה הפסדתי מטעמי חופשה), אבל עכשיו מיקרוסופט הודיעה על תחרות Dream.Build.Play 2011 לפיתוח משחק בXNA. התחרות פתוחה גם לישראל ונותנת לי מסגרת זמן קצת יותר ארוכה מהפעם הקודמת כדי לנסות ולפתח משחק: עד ה-14 ביוני למען האמת, שזה שלושה חודשים מהיום.

מאחר ורעיון מעניין כבר יש לי (וזה אפילו פשוט לישום באופן יחסי – זה לא איזה MMOFPS עם שליטת קינקט ותוכן מיוצר פרוצדורלית שרץ על מנוע אנריל) ומוטיבציה בסיסית גם היתה לי, החלטתי שפרס כספי ומסגרת הם אולי הדברים שבאמת יניעו אותי סוף סוף כדי לעשות סופית את הצעד הזה. אבל בשביל זה אני אצטרך כנראה להוריד הילוך מדברים אחרים לא קשורים, והכתיבה כאן היא אחד מהם.

אז מה יהיה עם הבלוג? אני מניח שבמידה ואני אתייאש מהפרוייקט אז אני תמיד אוכל לחזור לדברים שרציתי לכתוב פה כבר קודם. הדבר היחיד שאני מתלבט לגביו כרגע הוא האם להסב את הבלוג באופן זמני בשביל לכתוב על תהליך פיתוח המשחק עצמו. מעין Development Blog מצומצם לקהל קורא עברית בלבד שזה אשכרה מעניין אותו. מצד אחד זה יצריך ממני עוד זמן, אבל מצד שני זה יכול להיות עוד משהו שיעזור לי להיכנס למסגרת – כשיש לך מחויבות לדווח על התקדמות זה גם יוצר אצלך מחויבות להתקדם (אבל אני לא מבטיח כלום).

ולכן את השאלה הזו אני אפנה עכשיו לקוראים, בתקווה שיש עוד כאלו לאור העדכונים הלא תדירים של הבלוג: יש מישהו שיתעניין בקריאה כאן על ניסיון נואש לפיתוח משחק אינדי ועל כל התוהו ובוהו שמסביב? או האם בכלל הייתם מעדיפים לקבל את התכנים הסטנדרטיים שהתרגלתם לקבל מהבלוג הזה עד עכשיו (כלומר ארוכים ומתישים) אפילו אם זה יהיה במינון נמוך יותר? זה הזמן שלכם להשפיע (ולעדכן אותי אם בכלל נשארו קוראים) – אז תנו בטוקבקים.

לפני כמה חודשים התחלתי לסמן לעצמי כמה משחקים מאד מצופים שהולכים להגיע בשנה הנוכחית. רציתי להעלות פוסט בנושא כבר בסוף 2010, אבל זה פשוט לא יצא.
אמנם כמעט חודשיים שלמים כבר עברו מאז תחילת 2011, אבל לפי הספירה שלי זה נראה שגם עשרת החודשים הקרובים הולכים לספק מספיק כותרים מעניינים לשנה שלמה ויותר. אם מישהו זוכר את רשימת משחקי העשור שלי, אז אפשר לשים לב שאחוז לא קטן מהמשחקים שמופיעים שם מקבל המשך השנה – ככה שלפחות מבחינתי זו הולכת להיות שנה מוצלחת ביותר.

רציתי בהתחלה ליצור רשימה של 11 משחקים מצופים ל2011, אבל בסופו של דבר לא הצלחתי לצמצם את הרשימה אפילו ל-20 משחקים מצופים. במקום זה החלטתי ללכת בכיוון קצת יותר מעניין עם רשימה של השוואות Versus בין משחקים מעניינים לשנת 2011 שכדאי לזכור.
כדי להתפקס קצת, הרשימה עצמה כוללת רק משחקים שעדיין לא יצאו (להתראות Bulletstorm, Dead Space 2, LBP2 וחברים אחרים), ורק משחקים שהוכרזו באופן רשמי לשנת 2011 עצמה – כלומר לא משחקי 2012 (להתראות Bioshock Infinite) ולא משחקי To be announced (להתראות Diablo 2). סביר אמנם להניח שבעוד חודש או שניים נשמע על משחקים שמופיעים כאן ברשימה ונדחו לשנה הבאה, או על משחקי TBA מצופים שפתאום קיבלו תאריך יציאה, אבל מאחר והנבואה ניתנה לשוטים אני אפילו לא אכנס לפינה הזו. נעבוד עם מה שאנחנו יודעים נכון להיום, קצת לפני תערוכת הGame Developers Conference שבטח תחשוף דברים חדשים ותטרוף קצת את הקלפים.

הנה מתחילים…

המשך לקרוא קטע זה »

במשך בערך חודשיים התנתקתי מהאינטנסיביות של העולם בזכות גיחה לדרום אמריקה. מעבר לכיף שבשהיה עצמה ישנו גם הכיף של לנקות את הראש מענייני היום יום: לא לדעת איזה נשיא הואשם באונס, איזה גנרל בנה מבצר, ובאיזו מדינה התבצעה הפיכה. ככה זה כשלא קוראים חתיכת חדשות אחת.

מצד שני, בעולם הגיימינג נתק של חודשיים הוא הרבה מאד זמן: משחקים חדשים יוצאים, משחקים אחרים מוכרזים, חברות נסגרות, וקונסולות נחשפות. אז בעוד אני תוהה לגבי המשך הדרך של הבלוג הזה ב-2011 (הרי את הפוסט שהבטחתי על המשחקים המצופים עדיין לא הספקתי להעלות), ניצלתי קצת זמן פנוי גם בשביל להשלים פערים ולראות מה חדש השנה.

ואז נתקלתי באנקדוטה מעניינת בזכות שני טריילרים מצופים: Duke Nukem Forever (שאנשים מסוימים עדיין לא מאמינים שהוא באמת הולך לצאת) וקרייסיס 2.

המשך לקרוא קטע זה »

שלושה דברים על סדר היום:
1) Gran Turismo 5 יצא ממש עכשיו, אחרי שנים של ציפיה ושורה של דחיות. ובמבחן השורה התחתונה הוא נשאר קצת מאחור – קצת כמו התעשיה היפנית באופן כללי, כפי שהזכרתי בזמנו בפוסט “ארץ השמש השוקעת”.
2) בחודש שעבר הזכרתי בקצרה את כנס Gameis השנתי. יצא לי להגיע לכנס עצמו ולהתרשם מההרצאות ומהתוכן, אבל מתצוגות התכלית של המשחקים שמפותחים בפועל בארץ (כפי שניתן לראות בטקס הפרסים של תעשיית המשחקים הישראלית – הפסילון) ניתן לראות שישראל עדיין נמצאת מאחור כשזה מגיע לפיתוח משחקים, ומתמקדת במשחקי פלאש, פייסבוק ואייפון. בTheMarker עלתה בעקבות הכנס כתבה מעניינת על הנושא תחת הכותרת “תעשיית הגיימינג: ישראל מחוץ למשחק” שמומלצת לקריאה.
3) משחק מבוסס המותג Ghostbusters הוכרז לאחרונה. המשחק האחרון (שיצא אחרי כמעט שני עשורים שבהם המותג דמם) נקרא פשוט Ghostbusters: The video game ויצא לכל פלטפורמה ניידת ונייחת אפשרית, אבל הפעם נראה שלוקחים את המותג לכיוון “צנוע יותר” של משחק ההורדה בשירותי הPS3/XBox/PC שיגיע כבר באביב הקרוב.
המפתחים הם Wanako Studios הצ’יליאנים שכבר היו אחראים לכמה מותגי משחקים מצליחים לשירות הXBLA של מיקרוסופט בעבר כמו למשל סדרת Assault Heroes. אז כן, אפילו בצ’ילה יש תעשיית משחקים, ובמקרה אני בדיוק טס לשם לטיול של חודשיים.

ככה שמה שאני בעצם מנסה להגיד, זה שבתקופה הקרובה תדירות העדכון של הבלוג הזה תרד אפילו יותר. אולי נעלה עוד פוסט אחד לכבוד משחקי 2011 הבאים עלינו לטובה אחרי טקס פרסי הVideo Games Awards שיערך בעוד שבוע וצפוי להציג כמה הכרזות משחקים חדשות, אבל בגדול הפוסט הזה הוא בסימן של פרידה זמנית. בואו נתחיל…

המשך לקרוא קטע זה »

ביום שלישי הקרוב (ה-9 בנובמבר), יתקיים הכנס השנתי של GameIS – קהילת מפתחי המשחקים הישראלית.
הכנס יתחלק לאירוע יום (עד 18:00) ואירוע ערב (מ-18:00 ועד חצות) ויקח חלק במסגרת תערוכת Contech 2010 במלון דיוויד אינטרקונטיננטל בתל אביב שתתפרס על פני שלושה ימים.
בזמנו כבר כתבתי על תעשיית משחקי הוידאו הישראלית ועל הבעיות שלה, אבל הכנס הזה הוא הזדמנות מצויינת לבדוק מה בכל זאת צמח לנו כאן בארץ. מי שכבר מעורב בתעשייה, או מעוניין להיות חלק ממנה, כנראה יקח גם חלק באירוע היום (שעלותו 290 ש”ח, או 160 ש”ח לסטודנטים). אבל גם לגיימרים שלא מעוניינים להוציא כסף בשביל אירוע נטוורקינג יהיה אולי מעניין לקפוץ לאירוע הערב שמציע גם הוא כמה תכנים מעניינים (כולל טקס פרסי המשחקים הישראלי) והכניסה אליו היא בחינם.

המעניין הוא שמלבד רשימת האירועים הסטנדרטית בכנס של Gameis, גם תוסף הקינקט שמיקרוסופט הוציאה ל-xbox 360 רק השבוע יוצג בתערוכה ע”י משה ליכטמן שמנהל את מרכז הפיתוח הישראלי של מיקרוסופט. רק שאותו תוסף יוצג דווקא בנאום הkeynote ביום שני של תערוכת Comtech ולא כחלק מכנס gameis עצמו.

מפתיע? מפתיע פעמיים:
קודם כל כי מיקרוסופט עד היום לא התייחסה בכלל לישראל בתור שוק למשחקים (שלא נדבר על מרכז לפיתוח משחקים), ואפילו קונסולת הXbox 360 עצמה לא מיובאת לישראל באופן רשמי. אז מה פתאום לבוא ולהציג טכנולוגיה חדשה שמשולבת במוצר שאפילו לא נמכר כאן?
ואם כבר לבוא ולהציג את הטכנולוגיה, למה לא לעשות את זה לפחות ביום של כנס של תעשיית המשחקים הישראלית, אלא דווקא יום אחד לפני מול אנשים שהם לא בהכרח הקהל שיתעניין בטכנולוגיה הזו?

אבל בהנחה שליכטמן לא יגיע עם הכרזה מפתיעה על השקת הקונסולה בארץ (לא תרחיש סביר), כנראה שהצעד הזה פשוט מרמז את הכיוון אליו מיקרוסופט באמת רוצה לקחת את הקינקט – כיוון אחר לגמרי מתעשיית המשחקים. ועל זה נדבר היום.

המשך לקרוא קטע זה »

חודש ספטמבר עבר, ואיתו סערת המכירות של Halo Reach – המשחק האחרון בסדרה של חברת באנג’י תחת כנפי ההפצה של מיקרוסופט.
כצפוי ממשחק בסדרת היילו, המכירות היו בשמיים: קצת אחרי Red Dead Redemption של רוקסטאר שיצא בתחילת הקיץ ושבר את שיאי המכירות של 2010 (וזכה בחודש האחרון אפילו לכתבה מרכזית במגזין The Marker), וקצת אחרי הנהירה ההמונית של שחקנים לחנויות ביום ההשקה של Starcraft 2 מבית בליזארד (מארה”ב ועד קוריאה, דרך ישראל), היילו ריץ’ עצמו הפך למשחק הקופתי ביותר בהשקה ב-2010 עם מכירות של מעל 200 מיליון דולר תוך יממה (שיא שישמר ככל הנראה רק עד ליציאת המשחק הבא בסדרת Call of Duty בעוד בערך חודש מהיום).

בניגוד למקרה Starcraft 2, הרעש התקשורתי שליווה את היילו ריץ’ ככל הנראה דילג קצת על ישראל. אמנם אפילו Starcraft 2 מעצם היותו משחק מחשב נחשב למשהו נישתי במיוחד במדינת ישראל, אבל מאחר ושוק משחקי הPC כאן כל הנראה מפותח קצת יותר משוק הקונסולות, לפחות סטארקרפט 2 זכה להשקת חצות משלו עם מעריצים שהתאספו מסביב לחנויות גם בארצנו הקטנה.

היו בכל זאת קצת אזכורים להיילו ריץ’ עצמו בתקשורת הגיימינג הישראלית: vgames העלו ביקורת מאד מחמיאה למשחק עצמו, games דיווחו קצת על ההצלחה במכירות, ו-gamepad סיפרו בפודאקאסט שלהם כמה הם לא מתרגשים מהסערה שהמשחק עולל בעולם – ואז פנו לדבר עליו במשך למעלה מ-7 דקות תמימות (יותר מכל נושא אחר בפודקאסט). אבל זה בערך כל מה שהצלחתי ללקט.

במקור, הפוסט הזה עצמו גם הוא לא בא כל כך לדבר על המשחק עצמו אלא דווקא על חברת באנג’י, ואולי על הסיבה לכך שהיא הצליחה ליצור סדרת משחקים כל כך מצליחה. אבל איכשהו, בדרך נפל לידי גם עותק של היילו ריץ’ עצמו, ושתה לי כמה שעות פנויות מהחיים – ובתורו גרר את כתיבת הפוסט עצמו.

אז מהו הסוד הגדול של באנג’י? כנראה שהסוד הוא לדעת מתי להגדיל את הפער בין יריות רובה הצלפים מ-0.5 שניות ל-0.7 שניות. זה אולי נשמע תמוה כרגע, אבל על זה נדבר היום (יחד עם משפט או שניים על המשחק עצמו).

המשך לקרוא קטע זה »

שיווק גרילה בהגדרתו היה אמור להיות דומה ללוחמת גרילה: נשקו של החלק ודל האמצעים מצד אחד, אבל הזריז והגמיש מצד שני – זה שלא כפוף לתכתיבים בירוקרטיים, עבודת ניירת. אבל כמו שצבאות גדולים השכילו ואימצו את לוחמת הגרילה כחלק אינטגרלי מסט הכלים שלהם, כך גם החברות הגדולות אימצו לליבן טקטיקות של גרילה במסגרת קמפיין שיווקי כזה או אחר.

בדרך כלל, שיווק גרילה נמדד במבחן התוצאה: לאיזה הדים הוא הצליח לגרום. תפיסת העבודה היא ”אין דבר כזה חשיפה שלילית” והשאלה האם כל פרסום הוא אכן דבר חיובי נותרה פתוחה גם היום. שערוריית הHot Coffee של GTA San Andreas היא כנראה הסיפור המוכר ביותר בתעשיית המשחקים, ועלתה למפיצה של המשחק בסיווג מחדש שלו, החזרי עותקים לחנויות, ותביעות יציגויות שהגיעו לתג מחיר של 20 מיליון דולר – אבל מצד שני לחשיפה של הפרשה היה הד תקשורתי שתקציב שיווק של 20 מיליון דולר כנראה לא היה משיג בחיים.

הסיפור הגדול האחרון שמטלטל את התעשייה הוא זה מתוך משחק Medal of Honor החדש של Electronic Arts הצפוי לצאת בעוד חודש: המשחק עצמו מתרחש באפגניסטן, ובמצב המולטיפלייר שלו מאפשר לשחקן לבחור לשחק כלוחם של כוחות הברית או של הטאליבן. בעולם שלנו תמיד יהיו אנשים שיצאו נגד משחקי וידאו וההשפעה שלהם, אבל הפעם את הכותרות תפס מי שיצא נגד הסיפור: לא אחר מליאם פוקס, שר ההגנה של בריטניה שסיפר שעצם הרעיון של לשחק לוחם טליבאן הנלחם בבריטים מזעזע אותו: “בידי הטליבאן ילדים איבדו את אביהם ונשים איבדו את בעלן” הוא אמר, והוסיף “שקשה להאמין כי אזרח של הממלכה ירצה לקנות משחק כל כך אנטי-בריטי” לפני שקרא להחרים את המשחק בפועל.

ועל זה נדבר היום.

המשך לקרוא קטע זה »